כמבואר בדברי הפתיחה לקובץ, מחמת קוצר הזמן טרם הספיק מורינו הרב שליט"א לעבור על כל המאמרים, ולכן אין לסמוך על המאמרים הלכה למעשה, והדברים הובאו לעורר את לב הלומדים והמעיינים.
שאלה : מהו סדר התקיעות שיש לתקוע בשעת הדחק, כגון שתוקע בבית החולים לחולים רבים וכד', ואין לו אפשרות לתקוע את כל סדר התקיעות?
תשובה : יש להקדים שמן התורה חייב אדם לשמוע שלוש תרועות שכל אחת פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, כלומר תשעה קולות סך הכל (משנה ר"ה לג, ב, שו"ע סימן תקצ ס"א). אלא שהסתפקו חז"ל האם התרועה היא קול היללה שאנו קוראים תרועה או גניחות קצרות שאנו קוראים שברים או שניהם גם יחד, לכן התקינו שיהיו תוקעים בשלושת האופנים תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים, תר"ת שלוש פעמים, וסך הכל שלושים קולות (ר"ה שם לד, א, שו"ע שם ס"ב).
ונחלקו הדעות בספק האמור, האם מדובר בספק גמור בצורת התרועה של התורה 1 או שמן הדין יוצאים בכל שלושת האופנים, ואין כאן אלא חילוק מנהגים, אלא כדי שלא תהא מחלוקת ותיעשה התורה כשתי תורות התקינו לכנס את כל המנהגים ולתקוע בשלוש הצורות האמורות2.
ובנוגע לנידון המדובר מצינו לכאורה מבוכה בפוסקים, שהנה במחצית השקל (סימן תקצג ס"ק ד) כתב לענין מי שלא הביאו לו את השופר עד הלילה ואין לו אפשרות לתקוע כי אם סדר אחד, שעדיף לתקוע סדר תשר"ת, וכן כתב המטה אפרים (סימן תקצג ס"ג), אלא שנוסף בדבריו שיש לתקוע כן בלא ברכה.
וכדברי המטה אפרים לענין הברכה כן משמע לכאורה מדברי הבאור הלכה (סימן תקצג ס"ב ד"ה ואם) שכתב שבאופן שאינו תוקע את כל הסדרים אינו יכול לברך מחמת הספק. ודברים אלו מתיישבים לכאורה עם דברי הסוברים שמדובר בספק גמור מהי צורת התרועה של התורה כנזכר לעיל, וכן משמע בכמה פוסקים שנוקטים לעיקר כדעה זו3.
ובטעם דעה זו שיש לתקוע בשעת הדחק סדר תשר"ת לבדו יש לבאר על פי דברי האש דת (ס"א) שבאופן שאינו יכול לתקוע אלא ארבעה קולות יש לו לתקוע סדר תשר"ת, משום שבאופן זה מרוויח כמה צדדים, שיתכן מצד אחד שכיוון לתרועה של תורה כמו אם תוקע תש"ת או תר"ת, וגם לצד שלא כיוון לתרועה של תורה מכל מקום יתכן כדעת הסוברים שהפסק קולות אחרים אינו מעכב בדיעבד (דעת ר"ת), ואם כן יוצא את כל הספיקות. וכמו כן יש לומר לענייננו שכאשר יש בידו אפשרות לתקוע י"ב קולות יתקע סדר תשר"ת וירוויח את הצדדים הנ"ל (ויש להוסיף שאפשר לצרף לכך גם את דעת ר' האי גאון הנ"ל שבכל האופנים יוצא מן התורה).
ומאידך גיסא מצינו במשנה ברורה (סימן תקפו ס"ק ס"ק כב) לענין המודר הנאה מחבירו ואין אחר שיתקע לו, שיתקע הוא עצמו, 'רק שאין לו לתקוע כי אם עשרה קולות דהיינו תשר"ת תש"ת תר"ת שהם מעיקר הדין'. ומסתימת דבריו משמע שאף אפשר לברך באופן זה, מדלא הזכיר שלא יברך כמו שהזכיר לענין מי שהגיע להם שופר לאחר שקיבלו שבת כלהלן. וכעין זה כתב (סימן תר ס"ק ז) לענין קהל שלא היה להם שופר בר"ה שחל בערב שבת, והגיע להם שופר לאחר שכבר קיבלו שבת מבעוד יום, שיש להם לתקוע בלא ברכה 'תשר"ת תש"ת תר"ת ולא יותר' .
ואכן יש שלמדים מדברי המשנה ברורה הללו שבכל שעת הדחק שאינו יכול לתקוע התקיעות כסדר, יש לו לתקוע עשרה קולות תשר"ת תש"ת תר"ת ואף לברך4. ואף שדברי המשנה ברורה לכאורה תמוהים שהרי באופן זה שתוקע תשר"ת תש"ת תר"ת ממה נפשך אינו יוצא, שהרי קולות אלו סותרים זה את זה, שאם תשר"ת הוא הנכון תש"ת אינו הנכון, ואם תש"ת הוא הנכון תשר"ת אינו הנכון וכו', מכל מקום יש לומר בדעת המשנה ברורה שנוקט נידון זה אם אנו מסופקים בתרועה של תורה (כדעת הרמב"ם) או שמן התורה יוצא בכל האופנים (כדעת ר' האי גאון) – לספק, ויש לצרף לספק זה ספק נוסף שמא קיימא לן כדעת האומר תרועה אחת בלבד מן התורה (עיין ר"ה לד, א), ואם כן באופן שתוקע תשר"ת תש"ת תר"ת עשה כל הספקות בתרועה אחת 5, ועל כן יש לתקוע בשעת הדחק באופן זה ואף לברך 6.
ואולם כאמור מדברי המחצית השקל והמטה אפרים לא משמע כן כנזכר לעיל. וגם יש לעורר כמה קושיות בעיקר הדברים הנ"ל: א. דברי המשנה ברורה הנ"ל בשני המקומות מיוסדים על דברי המטה אפרים סימן תקפו ס"ז וסימן תרא ס"ג, והלא דברי המטה אפרים להדיא שבשעת הדחק אין לתקוע אלא סדר תשר"ת כמובא לעיל. ב. יש לעיין כיצד ניתן לצרף את דעת המ"ד שתרועה אחת מן התורה, שכן דעה זו לא הובאה כלל להלכה בפוסקים. ג. לכאורה מדברי המשנה ברורה בכמה מקומות משמע שלא סמך על דברי ר' האי גאון להלכה7. ד. גם בדברי המטה אפרים עצמו שעליו מיוסדים דברי המשנה ברורה כנ"ל משמע שלא נקט לעיקר כדעת ר' האי גאון, עיין דבריו סימן תקצ ס"א וסט"ו ושם במטה אפרים ס"ק ה, סימן תקצה ס"א. ה. לפי המבואר בגמ' (ר"ה לד, א) אף למ"ד תרועה אחת מן התורה מכל מקום מצוה מדברי סופרים לשמוע שלוש תרועות, ואם כן אף למ"ד זה מפסיד את החיוב מדברי סופרים.
ואמנם מצאנו באור אחר בדברי המטה אפרים והמשנה ברורה הללו שיש לתקוע בשעת הדחק תשר"ת תש"ת תר"ת, עיין כף החיים (סימן תקפו ס"ק מ, סימן תר ס"ק יג) שאין הכוונה דווקא עשרה קולות דהיינו תשר"ת פעם אחת, תש"ת פעם אחת, תר"ת פעם אחת, אלא כוונתם לומר שיש לתקוע כל הספיקות באופן שיוצא מעיקר הדין, והיינו כל סדר תשר"ת וכל סדר תש"ת וכל סדר תר"ת, וכלומר סף הכל שלושים קולות8.
ולדברי הכף החיים הנ"ל נמצא שאין לנו מקור לדעה זו שיש לתקוע בשעת הדחק עשרה קולות תשר"ת תש"ת תר"ת, וממילא לא נותר לנו אלא את דברי המחצית השקל והמטה אפרים הנ"ל שיש לתקוע שלוש פעמים תשר"ת וכנ"ל.
אמנם מאידך גיסא מצינו שהזכירו הפוסקים בכמה וכמה מקומות את דעת ר' האי גאון, וגם לאו דעת יחידאה היא כמובא לעיל שכן היא דעת כמה ראשונים, ואף לענין ברכה באופן זה שתוקע תשר"ת תש"ת תר"ת יש להוסיף את דברי האש דת (ס"א) שאין התרועות מעכבות זו את זו, ובאופן זה על כל פנים תרועה אחת יצא לכל הדעות.
ועל כן נראה שהעושה בשני האופנים בין אם תוקע תשר"ת שלוש פעמים ובלא ברכה, ובין אם תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת ואף בברכה, יש לו על מי לסמוך. ויש להוסיף שכשעושה תשר"ת בין אם באופן זה ובין אם באופן זה, יעשה בנשימה אחת, שכן באופן זה יוצא על כל פנים בדיעבד לכל הדעות 9. ויש להוסיף שיש הנותנים עצה נוספת והיא לתקוע את כל סדר התקיעות, וכדעת רש"י שהתקיעות קצרות יותר10, ובאופן זה יכול לתקוע בנקל יותר תקיעות מרובות 11.
מתוך "קובץ בירורי הלכה – חלק א": פסקי הלכה ובירורים שנתלבנו בין כותלי בית ההוראה בראשות מורינו הגאון הגדול רבי עמרם פריד שליט"א (בני ברק, ערב ראש השנה תשפ"ג).
1 כן היא דעת הרמב"ם (פ"ג מהל' שופר ה"ב), (עשין מב קיח ע"ד), רמב"ן (מלחמות שם), סמ"ג, רשב"א (ר"ה לד, א), ר"ן (ר"ה לג בדפה"ר) ועוד.
2 כן היא דעת ר' האי גאון (הו"ד ברא"ש ובר"ן ועוד), רבנו חננאל (ר"ה לג, ב), בעל המאור (שם לג בדפה"ר), החינוך (מצוה תה), וכן סתם בשו"ת הריטב"א (סימן כט).
3 עיין לשון השו"ע סימן תקצ ס"ב, ושם בפמ"ג שם משב"ז ס"א א ובסימן תקצג א"א ס"ק ג, ועיין דברי הרמ"א סימן תקצ ס"ב ובאור שיטתו במטה אפרים שם ס"ק ה, ועיין ב"ח סימן תקצ ס"ק ז, מ"א סימן תקצה ס"ק א, חיי אדם כלל קמב ס"ב, משנה ברורה סימן תקצ ס"ק ו וס"ק ט, שעה"צ שם ס"ק יז, משנה ברורה סימן תקצב ס"ק ג, שעה"צ שם ס"ק יח, משנה ברורה סימן תקצה ס"ק ב.
4 עיין חוט שני ר"ה עמ' סה. וע"ש ביישוב דברי הבאור הלכה סימן תקצב ס"ב ד"ה ואם.
5 עיין חוט שני שם עמ' ו בהוספה.
6 ובאופן כללי לענין חיוב ברכה במקום ספק ספיקא דחיובא, יעויין סימן תפט ס"ז משנה ברורה ס"ק לד ושעה"צ ס"ק מה, ושם ס"ח משנה ברורה ס"ק לח ושעה"צ ס"ק מו, ועיין סימן רטו משנה ברורה ס"ק כ, ועיין אזמרה לשמך גיליון 32 עמ' 3 הע' 5, אזמרה לשמך גיליון 164 עמ' יב הע' 43, ואכמ"ל.
7 עיין לעיל הע' 3.
8 ועיין כעין זה בשונה הלכות סימן תקפו ס"ט שאולי יש להגיה בדברי המשנה ברורה ל' קולות.
9 עיין משנה ברורה סימן תקצ ס"ק כ ובשעה"צ שם ס"ק יח.
10 עיין סימן תקצ ס"ג בדעת היש אומרים הראשון.
11 שופרא דשופר עמ' שנ.