כמבואר בדברי הפתיחה לקובץ, מחמת קוצר הזמן טרם הספיק מורינו הרב שליט"א לעבור על כל המאמרים, ולכן אין לסמוך על המאמרים הלכה למעשה, והדברים הובאו לעורר את לב הלומדים והמעיינים.
שאלה :
היכן המקום המדוייק שבו מתחיל חוטמו של אתרוג?
תשובה :
שנינו במשנה בסוכה (לד, ב) 'עלתה חזזית על רובו וכו' פסול, עלתה חזזית על מיעוטו וכו' כשר'. ושם בגמ' (לה, ב) 'אמר רבא ועל חוטמו ואפילו במשהו'. וכן נפסק בשו"ע (סימן תרמח ס"ט וסי"א) בין לענין חזזית ובין לענין שינוי מראה שפוסל בחוטמו ואפילו במשהו.
ונחלקו הראשונים מהו מקום זה שנקרא חוטמו של אתרוג, שלדעת רש"י (שם ד"ה ובחוטמו) הוא עובי גבהו של אתרוג, כלומר היקף האתרוג במקום שבו הוא מתחיל להתקצר (כן ביאר בדעתו הרא"ש), ולדעת הרא"ש (שם פ"ג ס"כ) הוא כל מקום השיפוע עד הפיטם, ולדעת הר"ן (שם יז, ב בדפה"ר) הוא המקום הגבוה תחת הפיטם שעשוי כמין נזר, ולדעת הרמב"ם (פ"ח מהל' לולב ה"ז) הוא מקום הפיטם.
ומדברי הרא"ש (שם) משמע שחש לכלל הפירושים שכתב 'וכן עמא דבר שמעובי גבהו עד הפיטמא פוסלין', ועיין בבית יוסף (סימן תרמח סי"ב) שמסתפק אם כוונת הרא"ש לחוש גם לדעת רש"י שמקום החוטם בעובי גבהו, ולהלכה נפסק בשו"ע (סימן תרמח סי"א) כדברי הרא"ש שמקום החוטם הוא מתחילת השיפוע ועד הפיטם. וכתב הבאור הלכה (שם ס"ט ד"ה ממקום) בשם השערי תשובה שכוונת השו"ע לחוש גם לדעת רש"י במקום גבהו, ועיין שם שיש לחוש לזה אם לא בשעת הדחק. ועיין עוד בבאור הלכה (שם סי"ב ד"ה ממקום) שעד הפיטם בדברי השו"ע הוא עד ועד בכלל.
ומבואר אם כן שמקום החוטם הוא מהמקום שבו מתחיל האתרוג להתקצר עד הפיטם וכולל הפיטם.
והנה ישנם אתרוגים שמבנה גוף האתרוג אינו מעוגל כל כך, כגון האתרוגים המרוקאיים, ומקום השיפוע מתחיל באתרוגים אלו באופן ברור וחד. באתרוגים אלו קל להגדיר את מקום החוטם. אך ברבים מהאתרוגים גוף האתרוג מעוגל, ומתחיל קרוב לאמצעו ואף קודם לכן, ויש לדון מהיכן מגדירים באתרוגים אלו את מקום החוטם.
והנה כתב הבאור הלכה (סימן תרמח ס"ט) להוכיח מכך שחזזית פוסלת ברובו של אתרוג, שבהכרח שאין מקום החוטם מתחיל מתחיל לפני רובו של אתרוג, שאם לא כן תפסול חזזית כבר מדין חוטמו, ובהכרח אפוא שמקום החוטם הוא במיעוטו העליון של האתרוג. ונמצא שבאתרוגים אלו המעוגלים על כל פנים לא מתחיל מקום החוטם לפני שיצא רובו של אתרוג. אמנם לא באר לנו הבאור הלכה את המקום המדוייק שבו מתחיל החוטם באותו המיעוט העליון באתרוג.
ועיין בשו"ת שבט הלוי (חלק ח סימן קנא אות ב) שעמד על כך ודן מסברא שמקום החוטם הוא במקום שמתחדד יותר והולך סמוך לראש האתרוג, עיין שם שדקדק כן בדברי השו"ע וז"ל 'ובעניותי דהדבר מפורש בלשון השו"ע והלבוש שכתבו וחטמו היינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו, הנה כתבו שני סימנים להתקצר ולהתחדד, להתקצר היינו שנוטה מרוחב האתרוג שלמטה ומתקצר, אבל להתחדד הוא מקום שכבר מתחדד טפי וזה ודאי קרוב לשטח גמר הקיצור'. ואמנם סיים שם שאנו חוששים בכל משך השיפוע, אך על כל פנים לא קודם לרובו של אתרוג, וכדברי הבאור הלכה הנ"ל.
ונראה שאף שאנו חוששים לכל משך השיפוע כאמור, מכל מקום אין לחשוש תיכף מהמקום שמתחיל האתרוג להתעגל, אף שהוא למעלה מרובו של אתרוג, אלא למעלה יותר במקום שפונה האתרוג בזווית חדה יותר ומתתחדד כלפי הפיטם. שכן האתרוגים לרוב אינם כדוריים לגמרי אלא במקום מסויים נקטעת ההתעגלות ופונה בזווית חדה יותר לכיוון הפיטם, ובמקום זה מתחיל החוטם. ונקל לזהות זאת שהחוטם אינו המשך ההתעגלות אלא בולט יותר, כרוכב על גבי כתפי האתרוג.
ונראה שעל פי זה יש ליישב מה שמקשים העולם על עיקר הוכחת הבאור הלכה (עיין שם בשבט הלוי) מדין חזזית ברובו, שהלא יתכן להעמיד בפשטות דין זה באתרוגים בהם מתחיל השיפוע למעלה מרובו של אתרוג, ובאופן זה פוסל מדין רוב ולא מדין חוטם. ועל פי האמור יש לומר שדברי הבאור הלכה מתייחסים לאתרוגים המצויים בהם מתחילה ההתעגלות קרוב לאמצעו של אתרוג, ובזה דן הבאור הלכה שאם מקום שמתחיל להתעגל נחשב לחוטם נפסל ברובו כבר מדין חוטם, ועיקר דבריו לפי זה לומר שאין זה מקום החוטם אלא המקום שמתחדד יותר כנ"ל.
אתרוג שהשיפוע אינו מתחיל בשווה בכל הצדדים
ישנם אתרוגים שאין מקום השיפוע מתחיל באותה נקודה בכל הצדדים, אלא בצד אחד משתפע האתרוג ובצד השני נותר שווה. ויש לדון היכן נקבע מקום החוטם באתרוג זה. ונאמרו בזה שלוש דעות בין פוסקי זמננו: א. יש לדון כל צד לפי שיפועו1. ב. יש לדון לפי השיפוע התחתון יותר 2. ג. יש לדון במקום הממוצע בין שני השיפועים 3.
ונראה שיש להקל כדעה הראשונה, שהלא מקום החוטם עצמו מסופק בדברי הראשונים כנ"ל 4, ואין להחמיר גם בזה, ובפרט שהסברא הפשוטה כדעה זו, שכן זהו המקום שבולט באתרוג, ועיניו של אדם נתונות בו, ומנין שהחוטם חייב להיות מיושר.
אתרוג עם שני שיפועים
ישנם אתרוגים שיש בהם שני שיפועים ושקע ביניהם (המכונים 'גארטל'), ויש לדון היכן מקום החוטם באתרוגים אלו. ויש מביאים את דברי האשל אברהם (בוטשאטש סוף סימן תרמח) שמסתפק בזה. אמנם המעיין יראה שאינו מסתפק באתרוג זה אלא באתרוג שמשתפע פעם אחת ושב ומשתפע פעם נוספת, וזה לשונו שם 'מחוטמו של אתרוג אם יש כהר על גבי הר שיפוע על גבי שיפוע צלע"ע איזהו מחוטמו'. ולכאורה יש לומר שאין זה נוגע כלל לאתרוג המכונה 'גארטל', שכן באתרוג זה אין השיפוע התחתון משתפע כלל כלפי הפיטם אלא כלפי גוף האתרוג, ועיין לשון השו"ע (סימן תרמח ס"ט) 'ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו '. וכן כתב בספר אוצר ארבעת המינים עמ' רצד ס"ד וס"ה והע' 9 עיין שם.
מתוך "קובץ בירורי הלכה – חלק א": פסקי הלכה ובירורים שנתלבנו בין כותלי בית ההוראה בראשות מורינו הגאון הגדול רבי עמרם פריד שליט"א (בני ברק, ערב ראש השנה תשפ"ג).
1 שו"ת שבט הלוי שם אות א.
2 בשם הגרי"ש אלישיב.
3 חוט שני סוכות עמ' רפ.
4 עיין רא"ש סוכה פ"ג ס"כ ובקרבן נתנאל שם אות ח, ועיין שו"ת שבט הלוי שם.