גדרי תפילת תשלומין ודיניה

שו"ת בדיני תפילת תשלומין

סי' קח' סע' ח'

התעורר משנתו והיה צריך לעמוד להתפלל, ונמנם עוד מעט וחזר והתעורר וחזר ונרדם כמה פעמים, ולבסוף נרדם עד שעבר זמן תפילה האם יכול להתפלל תשלומין

ת. יתפלל תפילת תשלומין. וטעם הדבר, שאף שהוי כפשיעה, אבל כיון שאינו מזיד מתפלל תשלומין.

היה עסוק בשיחה עם אדם חשוב ולא היה נעים לו לסיים את השיחה והפסיד עקב כך את התפילה, האם יכול להתפלל תשלומין

ת. יתפלל תשלומין. אף שהיה עליו לסיים את השיחה ולא להפסיד את התפילה, מ"מ אינו מזיד ולכן יתפלל תשלומין.

חשש לאחר את סדר הלימוד או את השיעור בישיבה והפסיד מחמת זה את התפילה, האם יתפלל תשלומין

ת. יתפלל תשלומין. גם כאן, אף שהיה עליו להתפלל ולא טוב עשה, מ"מ לא חשיב מזיד שנאסור עליו להשלים.

הלך לישון בשעה מאוחרת וידע שלא יקום בזמן לתפילה, ועפ"י דין אסור ללכת לישון אך מכיון שהיה עייף מאד הלך לישון, ולא התעורר לתפילה, האם יכול להתפלל תשלומין

ת. אף שפשע בזה שהלך לישון בכל זאת אינו נחשב מזיד ולכן יתפלל תשלומין.

אשה ששכחה להתפלל תפילת מנחה האם יכולה וצריכה להשלים בערבית, אע"פ שהיא פטורה מתפילת ערבית (יש מקרים שאשה פטורה ממנחה, ויעשו ש"ח(

ת. אף אישה צריכה להשלים תפילת מנחה ובמקרה זה חייבת להתפלל ערבית ולהשלים אחריה תפילת מנחה (סי' רסג' מ"ב ס"ק מג').

תפילת תשלומי חול בשבת

תשלומי מנחה של ע"ש בערבית של שבת

מי שלא התפלל מנחה ביום שישי וצריך להתפלל ערבית של שבת שתים. וקי"ל (ברכות כא', או"ח סי' רסח') שהמתפלל תפילת חול בשבת לא יצא ידי חובה, וצריך להזכיר של שבת גם בתפילת תשלומין, ואע"פ שהיא באה לתשלומי תפילת חול. אמנם בדיעבד אם לא הזכיר של שבת, דעת רוב האחרונים שכיון שהיא תשלומין של חול – יצא, ודלא כהט"ז שאומר שלא יצא ידי חובה אם לא הזכיר של שבת (מובא במ"ב סי' קח' ס"ק כה'). ומחלוקת זו תלויה בגדר תפילת תשלומין כפי שיבואר להלן.

לצאת בברכת 'מעין שבע' ידי תשלומין של מנחה

מי שלא התפלל מנחה בע"ש וצריך להתפלל מעריב פעמיים, האם יכול לכוון לצאת ידי חובת תשלומין בברכת 'מעין שבע'. בשו"ת מהרי"ל סי' קלה' כתב שיוצאים בברכת 'מעין שבע' ידי תשלומי מנחה, אולם בפמ"ג סי' קכו' כתב שלא יוצאים כיון שרק בערבית שהוא רשות יוצאים יד"ח בשמיעה מהש"ץ בברכות 'מעין שבע', כמבואר בסי' רסח', משא"כ בתשלומי מנחה שהוא חיוב, לא יוצאים יד"ח. ובדעת המהרי"ל צ"ל שס"ל שתשלומי מנחה בערבית הוא גם רשות. וזה תלוי במח' הרש"ש והצל"ח בברכות כו', ומובא להלן.

ולהלכה, לכתחילה אם לא התפלל מנחה יתפלל שמו"ע של שבת פעמיים, אך בדיעבד אם שמע מעין שבע מהש"ץ והתכוון לצאת בו יד"ח תשלומין - יצא יד"ח. וכן בשעת הדחק אם אינו יכול להתפלל שמו"ע פעמיים ינהג כדברי רבינו המהרי"ל שיוצאים יד"ח.

שכח מנחה בשבת האם אומר 'אתה חוננתנו' בתפילת התשלומין בערבית של מוצאי שבת

יאמר 'אתה חוננתנו' רק בתפילה הראשונה ולא בתפילה השניה (סי' קח' סע' י').

שכח ולא התפלל מעריב במוצאי שבת מתי אומר 'אתה חוננתנו'

אם לא הבדיל במוצאי שבת אומר אתה 'חוננתנו' בשחרית בתפילת התשלומין בלבד, ואם הבדיל במוצאי שבת אינו מכיר 'אתה חוננתנו' כלל בתפילות הבוקר (סי' רצד' ס"ק ב' ובבה"ל שם ד"ה 'אומרים הבדלה' ומ"ב סי' קח' ס"ק לג').

ודעת רעק"א (סי' רצד') וכן פסק הגר"ח מבריסק (חידושי הגר"ח סטנסיל) שמזכירו בתפילה הראשונה כי לשיטתו דין אמירת 'אתה חוננתנו' לא נקבע דוקא למוצאי שבת אלא לתפילה הראשונה שמתפלל.

תפילת תשלומין בראש חודש

טעה בתשלומי ערבית ולא אמר יעלה ויבוא

מי שלא התפלל מעריב בר"ח ומתפלל שחרית פעמיים, ובתפילה השניה שהיא לתשלומי ערבית לא הזכיר יעלה ויבוא, נחלקו האחרונים האם צריך לחזור ולהתפלל – האם נאמר שכמו שבשחרית חוזרים על שכחת יעו"י כך גם בתשלומין שאחריה, או שכיון שהתפילה היא לתשלומי ערבית שעליה אין חוזרים אם שכח, גם בתשלומין שבשחרית – אם שכח – לא יחזור. לדעת הפר"ח והחיי אדם לא צריך לחזור ולדעת המג"א צריך לחזור.

להלכה נפסק כהפר"ח והחיי אדם (מ"ב סי' קח' ס"ק כו') שלא צריך לחזור, כיון שהתשלומין באים להשלים את התפילה שעליה אין חוזרים אם שכחו בה יעלה ויבוא.

לא התפלל מנחה בערב ראש חודש ומשלים בערבית של ראש חודש האם יאמר יעלה ויבוא בתפילת התשלומין

יאמר יעלה ויבוא בשתי התפילות (רמ"א סי' קח' סע' ט' ובמ"ב שם ס"ק כו' וכדעת המג"א ועוד אחרונים).

ודעת הלבוש שאין מזכיר ר"ח בתפילת השלומין ומובא במ"ב שם ס"ק כו'.

ואם לא אמר יעו"י אינו חוזר ממ"נ, דאם אזלינן בתר התפילה שאותה באים להשלים אין צ"ל יעו"י כלל, ואי אזלינן בתר התפילה שאותה מתפללים – במעריב לא חוזרים.

המתפלל תשלומי מנחה בליל ראשון של חנוכה ובליל פורים, האם יאמר 'על הניסים'

אומר 'על הניסים' בשתי התפילות (ע"פ מ"ב סי' קח' ס"ק כו', וכן הוא בשולחן שלמה סי' קח' סע' ב' (להגרש"ז מירקש שיצא לאור בשנת תקלא').

שכח יעלה ויבוא בתפילת תשלומין של מנחה בערבית של ליל ב' של ר"ח

אינו חוזר שהרי עכשיו הוא ליל ר"ח וכיון שבערבית שהיא התפילה העיקרית – אינו חוזר, כ"ש שבתשלומין לא יחזור (מ"ב סי' קח' ס"ק כו').

נוסח התפילה בתפילת תשלומין בשבת

מי שלא התפלל אחת מתפילות השבת, ומשלימה בתפילה אחרת, מתפלל כנוסח התפילה של אותה שעה, כגון אם לא התפלל מעריב בליל שבת, כשמשלים בשחרית יאמר בשתי התפילות 'ישמח משה' (עיין שו"ת רבינו אברהם בן הרמב"ם סימן עט', ובשערי תשובה סי' רסח', וכן בתהילה לדוד קח'. אמנם ברשב"ץ בברכות כו' כתב שיאמר את נוסח התפילה שאותה הוא משלים, וכן הוא במקור חיים סי' קח').

נוסח ברכת 'שים שלום' במתפלל מנחה לתשלומי שחרית

המתפלל מנחה לתשלומי שחרית יאמר לנוסח אשכנז 'שלום רב' במקום 'שים שלום' גם בתפילת התשלומין, וכן אם מתפלל ערבית לתשלומי מנחה לנוסח ספרד יאמר בשתי התפילות 'שלום רב'.

גדרי תפילת תשלומין

יש לחקור האם תפילת תשלומין האם דיניה כדיני התפילה שהחסיר או שדיני התפילה כמו התפילה שעומדים בה עכשיו.

ונחלקו הצל"ח והרש"ש (ברכות כו'.) לגבי מי שלא התפלל מנחה בשוגג וצריך להשלימה בתפילת ערבית, האם התפילה השניה שמתפלל לשם תשלומין היא רשות כתפילת ערבית, וכן דעת הרש"ש, או שהיא חובה כיון שבאה לתשלומי מנחה, וכן דעת הצל"ח.

ולכאורה מחלוקת זו היא בשני צדדי החקירה הנ"ל -  האם תפילת התשלומין שבמעריב היא רשות או חובה.

אולם יש לטעון שכיון שלא שייך להשלים את תפילת התשלומין רק לאחר תפילת החובה וכמבואר בסי' קח' סע' א' וא"כ אם צריך להשלים בהכרח שאף המעריב הוא חיוב, אולם יש לדחות שמצינו בנשים (כדלעיל בשו"ת) שחייבות להשלים מנחה אע"פ שאינן חייבות בערבית. אך י"ל שבמקרה זה כן חייבות בערבית כיון שאם לא כן לא יוכלו להשלים.

וכן לכאורה תלויה בנידון זה המחלוקת שבאות א' האם כשהזכיר בתפילת התשלומין של ליל שבת כשמשלים תפילת מנחה של ע"ש אם התפלל תפילת חול ולא הזכיר בה שבת אם יצא ידי חובה ומשם לכאו' מתבאר שלהלכה תפילת תשלומין הולכים בה אחרי התפילה שאותה באים להשלים. וכן הנידון באות ה' בטעה בתשלומי ערבית ולא אמר יעו"י, גם התבאר כנ"ל שהולכים אחר התפילה שאותה באים להשלים.

וכן המחלוקת שנתבארה באות ו' – ז', לגבי המתפלל תשלומין במעריב בליל ראש חודש (ובליל א' דחנוכה ובליל פורים לגבי 'על הניסים') להשלמת מנחה שהחסיר בער"ח, שלדעת הלבוש לא יאמר יעלה ויבוא, ולהלכה אומרים יעלה ויבוא - תלויה בחקירה זו. ושם נתבאר שדיני התפילה הם כמו התפילה שעומדים בה עכשיו. ולכאו' זה סותר להנ"ל. אך יש לדחות שאין זה מענין החקירה כיון שאף שדיניה כדיני התפילה שהחסיר, כיון שמתפללים תפילה זו בזמן שהוא ראש חודש, צריך להזכיר בה יעו"י.

אולם לכאו' באות ח' מתבאר שהולכים אחרי התפילה שעומדים בה כעת, ויש לדחות.