דיני תשעת הימים (סי’ תקנא)

כיבוס וגיהוץ (סי' תקנא סע' ב, ג, ו, ז, יד)

א. מדינא דגמ' אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומנהג בני אשכנז שאין מכבסים בגדים החל מראש חודש אב, ואין להקל בזה.

ב. מבני ספרד יש הנוהגים שלא לכבס ולא ללבוש בגדים מכובסים - רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

ג. אסור לכבס גם בגדים שלא ילבשו בתשעת הימים.

ד. ניקוי בגד ע"י ניקוי יבש הרי הוא בכלל כיבוס.

ה. מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.

ו. בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים מצעים ומפות. אמנם כיבוס סמרטוטים מותר (כיון שמתלכלכים תדיר, וכבגדי קטנים דלהלן. ועוד יל"ד שהוא כנקיון כלים, עי' סי' תקנא סי"ד).

ז. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.

לבישת בגדים מכובסים ומגוהצים, והכנת הבגדים

ח. כשם שאסור לכבס, כך אסור ללבוש בימים אלו בגדים נקיים מכובסים או מגוהצים. וכן אסור להציע את המיטה במצעים מכובסים, או להשתמש במגבות ובמפות שכובסו.

ט. כדי שיהיה מותר ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים לכתחילה, יש להכינם על ידי שילבשם מעט לפני זמן האיסור. ודי שילבשם כמה דקות (ראה בשו"ת שאלה ד), ובכך אין הבגד נחשב מכובס או מגוהץ.

י. מי שלא הכין בגדים לפני זמן האיסור, יכול להכין בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות לבגד אחר מכובס [מפני שרק באופן שלובשו כמה שעות אין בזה חשש הכנה משבת לחול, שנחשב שלובשו בשביל שבת עצמה. אבל אם לובש ופושט מיד, ניכר שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור].

יא. אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן שילבשם כמה דקות (גיל הקטן נתבאר בשו"ת שאלה יב), ובשעת הדחק יש להקל להניחם על הרצפה [כשאינה נקיה לגמרי] שיתאבקו ויתלכלכו מעט [ואין צריך לדרוך על הבגד], ואז מותר ללבשם (לחם הפנים יו"ד סי' שעו בשם ספר מענה לשון ובשם מהר"ש מלובלין, ועי' יו"ד סי' שפט וצ"ע שם, ובספר כרם שלמה שם).

יב. בגדי זיעה - דהיינו בגדים הסמוכים לגוף, יש מקילים שמותר ללבשם מכובסים, אך לכתחילה גם אותם יש ללכלך בהנחה על הרצפה (כנ"ל בסע' הקודם).

יג. ילדים אינם צריכים להכין בגדים, אלא יסמכו לכתחילה על לכלוך הבגדים ע"י הנחתם על הרצפה [וראה בשו"ת (שאלה יב) באיזה גיל מותרים לגמרי בלבישת בגדים מכובסים, ואף אינם צריכים כלל ללכלכם].

בגדי ילדים קטנים

יד. הדינים הנוגעים לבגדי ילדים קטנים – התבארו בשו"ת (שאלות יא-יב).

לכבוד שבת

טו. לכבוד שבת מותר ללבוש את כל בגדי השבת מכובסים ומגוהצים כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. אמנם אין לכבסם או לגהצם לכבוד שבת (משנ"ב סי' תקנא ס"ק לב, שאף שמן הדין מותר לכבס לכבוד שבת, נהגו בזה איסור).

אם אין לו בגדים מתאימים לשבת - יש להקל שיכול לכבסם (שיש לסמוך על עיקר הדין שמותר לכבס לכבוד שבת), ולתת לספרדי שיכבס עבורו מותר אף לכתחילה (כשהוא לכבוד שבת, ראה בשו"ת שאלה ח). ולעניין גיהוץ – יש להתיר גיהוץ קל בלבד, שלא יהיה מאד מקומט (לא נתבאר להדיא דין גיהוץ לכבוד שבת, ושמא דינו חמור מכיבוס. ולמעשה יש להתיר, ובפרט במקום כבוד הבריות, שאז מותר אפי' לא לכבוד שבת).

טז. אין להחליף לכבוד שבת לסדינים ומצעים מכובסים [אא"כ ייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות. ובשעת הדחק, ראה לעיל סע' יא], אך אם מחליף כל שבת יש מקילים. מותר להשתמש במגבות מכובסות לכבוד שבת, וכן מותר להשתמש במפה מכובסת של שבת [ומותר לפורשה על השולחן החל מהזמן בו רגיל לפורשה מידי שבוע (עי' סי' תקנא ס"ג)].

נגמרו הבגדים

יז. מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע - מותר לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין. ואם אפשר – יש לתת לספרדי שיכבס (ע"פ סי' תקנא ס"ק לד, שמותר לכבס בגדי פשתן ע"י גוי או ספרדי, ויש לדון שלבנים נחשבים כבגדי פשתן, ושמא אף חולצות). לאחר הכביסה, ייבשם בצנעא בתוך הבית, וייתן לקטן שילבשם כמה דקות (וכדלעיל סע' יא).

יח. מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי אפשרויות - לכבס או לקנות בגדים חדשים - עד שבוע שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו - עדיף לקנות [וייתן לקטן שילבשם כמה שעות (גיל הקטן נתבאר בשו"ת שאלה יב)].

בגדים חדשים (סי' תקנא סע' ו-ז)

יט. בגדים חדשים, אף בגדים שאינם חשובים - אסור לחדשם בתשעת הימים, ואף בשבת אסור.

ולבני ספרד האיסור לחדש בגדים [שלא מברכים עליהם שהחיינו] הוא רק בשבוע שחל בו ת"ב [עד שבוע שחל בו, מותר לאשכנזי למסור בגד חדש (וכ"ש בגד מכובס) לספרדי, שיחדש אותו עבורו].

כ. בגדי זיעה חדשים מותר לחדש בשבת בתשעת הימים [ושאר בגדים חדשים אסור אף בשבת, כנ"ל].

כא. דין בגדים חדשים לילדים, התבאר בשו"ת (שאלה יב).

תפירה ותיקון בגדים (סי' תקנא סע' ז, ח)

כב. אסור לתפור בגדים חדשים מר"ח אב, אך מותר לתקן בגדים משומשים שנקרעו, וכן מותר לתפור כפתור בבגד משומש, וכן מותר לעשות מכפלת למכנס משומש.

כג. חייט שקיבל לפני ר"ח בגדים חדשים לתפירה, מותר להמשיך לתפור עד שבוע שחל בו ת"ב.

משא ומתן (סי' תקנא סע' ב, ז)

הקדמה

מבואר בגמ' יבמות (מג:) "מראש חודש ועד התענית העם ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע וכו'". ויש לעיין מה הפירוש 'ממעטין' במשא ומתן - האם ממעטים לגמרי, או שעושים רק את הנצרך ולא כשאר הימים. ומבואר בתוס' (יבמות שם. ד"ה מלישא, ומגילה ה: ד"ה ממעטין), דאם 'ממעטין מלישא וליתן' היינו במשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה, בזה 'ממעטין' היינו דיש למעט לגמרי, אך אם הפירוש 'ממעטין מלישא וליתן' הוא לאו דוקא במשא ומתן של שמחה, אז 'ממעטין' היינו שעושים את הנצרך ולא כשאר הימים. וכן הוא במשנ"ב (סי' תקנא סקי"א) שיש חילוק בין משא ומתן של שמחה לשאר משא ומתן. ולקמן נפרש הדינים העולים מזה.

הלכה נוספת מבואר בטור (סי' תקנא ס"ז) דבגדים חדשים אסור לתקן בשבוע שחל בו ת"ב. ומקור הדין בירושלמי (פרק מקום שנהגו) 'נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב מנהגא' בגלל שבטלה אבן השתיה, וכיון שהשתי אסור כ"ש תיקון בגדים חדשים, וראוי להחמיר בזה מר"ח דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה, עכ"ד הטור. והרמ"א הוסיף שה"ה שלא לקנות בגדים, והיינו דקניית בגדים גם היא כתיקון בגדים. מבואר מזה שבבגדים יש דין נוסף שלא לקנותם מלבד הדין שממעטים במשא ומתן, וכדלקמן.

כד. אין לקנות תכשיטים, או כלי כסף וזהב כל תשעת הימים, מפני שזהו משא ומתן של שמחה.

כה. יש מקפידים שלא לקנות דברים יקרי ערך, כגון רהיטים וכד', דשמא גם הם בכלל משא ומתן של שמחה.

כו. יש למעט בקניית צלחות, סירים, סכו"ם וכן שאר דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם נצרכים לימים אלו - מותר לקנותם.

כז. אין לקנות בגדים בתשעת הימים, ואף בגדים שאינם חשובים, אף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.

כח. במכירה שיש בה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.

כט. קניית מתנה לאשה למטרת שלום בית, מותרת בתשעת הימים (שנחשב צורך מצוה), והכל לפי העניין.

ל. דין הזמנת או קבלת מוצרים בתשעת הימים – נתבאר בשו"ת (שאלות יח-יט).

רחיצה (סי' תקנא סע' טז)

לא. לבני אשכנז, האיסור הוא מר"ח אב, בין בחמין ובין בצונן כמבואר לקמן. לבני ספרד יש בזה מנהגים שונים - יש שנהגו כבני אשכנז, והמנהג הנפוץ הוא שהאיסור הוא רק בשבוע שחל בו ת"ב, וכן האיסור הוא רק במים חמים ולא בצונן.

לב. אסור לרחוץ את הגוף, ואפילו בצונן, חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן [היינו במים שלא נהנה מחמימותם] ללא סבון (ראה בשו"ת שאלה לג מה מוגדר פניו, ידיו ורגליו).

לג. רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים [שלא נהנים מחמימותם, ואין צריך לנגב בין איבר לאיבר, והעיקר שלא תהא רחיצה לתענוג].

במקומות ריבוי זיעה שאי אפשר לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון - לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו"כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה".

לד. רחיצה לרפואה מותרת [אף בחמים וסבון, אם נצרכים]. ולכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם - הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם יימנע מלרחוץ יהיו לו פצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.

לה. רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים - מותרת.

לו. ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.

לז. טבילת עזרא מותרת [אף מי שאינו רגיל בה]. ויש מקילין שמי שרגיל לטבול במקווה מידי יום, מותר לטבול גם בתשעת הימים. כשיש אפשרות, יטבול במים קרים.

רחיצה וטבילה בערב שבת

לח. רחיצה בערב שבת חזון: מי שרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים [דין הסובל מזיעה נתבאר בסע' לג].

לט. אף שיש הסוברים שלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות (ב"ח, מובא בט"ז שם ס"ק טז), למעשה מותר לרחוץ כל היום (עי' בה"ל שם ד"ה בחפיפת, ואדרבה, בספר הפרנס (מובא בב"י בסוף הסי', ובדרכ"מ סק"ז) כתב לרחוץ סמוך לשבת, אך השו"ע והרמ"א והפוסקים לא הביאוהו).

מ. טבילה במקווה בערב שבת: אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, ואינו מבטל זאת אלא מחמת אונס [ולא מפני טרדה וכד'], מותר לטבול בערב שבת בתשעת הימים [וכשיש אפשרות – יטבול במים קרים] (עי' סי' תקנא שעה"צ ס"ק צח, כה"ח ס"ק רב). בעניין זמן הטבילה, ראה בסע' הקודם.

תספורת וגילוח (סי' תקנא סע' יב-יד)

מא. בני אשכנז נוהגים שלא להסתפר מליל י"ז בתמוז ואילך, בין שיער הראש והזקן, ובין שיער הגוף.

לבני ספרד ישנם מנהגים שונים בזמן איסור תספורת: ישנם הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז, וישנם הנוהגים מראש חודש אב, וישנם הנוהגים רק משבוע שחל בו תשעה באב [ומי שאין מנהג בידו, יכול לנהוג כדעה זו].

מב. מותר לקצר את השפם, אם הוא מעכב את האכילה.

מג. תיקון תספורת, וכן תלישת שערות בודדות – מותרים (עפ"י שו"ת כפי אהרן סי' נא).

מד. נחלקו הפוסקים האם קטנים אסורים בתספורת מי"ז בתמוז ואילך או שאסורים רק בשבוע שחל בו ת"ב, ולמעשה המיקל יש לו על מה לסמוך.

מה. יש מקילים לנשים נשואות ובחורות בגיל שידוכים [או קרוב לגיל זה] להסתפר עד תשעה באב, וכך נוהגות רבות מבנות ספרד (עי' במקורות דלהלן. אולם בכה"ח סי' תקנא ס"ק מז כתב להחמיר אף לבנות ספרד). אך דעת המשנ"ב (ס"ק עט, בשם הפמ"ג משב"ז ס"ק יג) להחמיר שדינם כגברים.

המיקל בשעת הצורך, יש לו על מה לסמוך, ובפרט לפני שבוע שחל בו (שו"ת פנים מאירות ח"ג סי' לז (הובא בפת"ש יו"ד סי' שצ סק"ה) מיקל עד צום ת"ב, והנוב"י קמא יו"ד סי' כט מיקל עד שבוע שחל בו).

∙ שעווה ולייזר, וכן סידור גבות – נראה שדינם כתספורת.

∙ לצורך מצוה [כגון צניעות וכדו'] - מותר לכו"ע.

מו. דין בעלי ברית ושאר בעלי שמחות – התבאר בהרחבה בשו"ת (שאלות לח-מב).

נטילת ציפורניים (סי' תקנא ס"ק כ)

מז. קודם שבוע שחל בו ת"ב – מותר. ונחלקו האחרונים בדין נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו, והמיקל יש לו על מי לסמוך. לכבוד שבת מותר לכו"ע.

בשר ויין (סי' תקנא סע' ט-יא)

מח. מנהג בני אשכנז שאין אוכלים בשר ואין שותים יין מר"ח אב (וראה בשו"ת שאלה נא דין טעימת התבשילים). ולבני ספרד יש בזה מנהגים שונים, והרבה מבני ספרד נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ממוצאי ר"ח אב.

מט. נוהגים שלא לאכול גם תבשיל שהתבשל עם בשר [ואף בני ספרד נהגו להחמיר בזה (עי' שו"ע ס"י, כה"ח ס"ק קמב)], ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין לאוכלם אף בפני עצמם, כיון שאין בהם שישים נגד הבשר. אמנם יש להקל ליתנם לקטנים. ואפשר שמותר לכתחילה לטעום ואף לבלוע את התבשיל, ואם אין בו טעם בשר, מותר.

נ. מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כגון בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.

נא. ילדים עד גיל שלוש אפשר להאכילם בשר. ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל על ירושלים - נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת המשנה ברורה להחמיר בזה. תבשיל שהתבשל עם בשר, וכן אוכל שנשאר משבת - יש להקל לתת לקטנים.

נב. יולדת תוך ל' יום ללידה - מותרת באכילת בשר עד ז' אב, ומז' אב ואילך נוהגות להימנע. וכן הדין במינקת [שכשאינה אוכלת בשר, חלב התינוק אינו טוב], שמותרת לאכול בשר, וה"ה במעוברת שזקוקה לאכול בשר, וה"ה בחולה קצת [אף שאינו חולה שאין בו סכנה שנפל למשכב, אלא רק מיחושים].

נג. אף מיץ ענבים אין לשתות בימים אלו (וראה בשו"ת שאלה לז דין משקה קל בטעם ענבים).

נד. בהבדלה במוצאי שבת בתשעת הימים, יש שנותנים את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע להתאבל על ירושלים, אך מכיון שיש להקפיד לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך וכן יש להקפיד שהקטן ישתה מלוא לוגמיו, ואין הדבר ברור מהו הגיל של קטן שאינו יודע להתאבל על ירושלים - לכן רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין או את המיץ ענבים [ויכול לשתות את כל הכוס].

נה. עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר - יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.

נו. בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך בשאר סעודות מצוה יש בכך אופנים שונים (עי' סי' תקנא סע' י).

שמיעת שירים

נז. אדם בריא בגופו ובנפשו - אסור בשמיעת מנגינות ושירים מליל י"ז בתמוז.

נח. מי שמצבו הנפשי ירוד מאוד והמוזיקה משפיעה עליו לטובה - מותר בשמיעתה.

נט. לילדים עד גיל חינוך [-גיל שש] מותר לשמוע. ואף אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה, אין בזה איסור, כיון שלא מתכוונים לשמוע וליהנות ממנה.

ס. מוזיקה ווקאלית [שלא נשמעת כמוזיקה רגילה] ושירי רגש - אין לשמוע, אך אין למחות ביד המקילים.

סא. שירה בפה ללא כלי נגינה - ביחיד מותרת ובציבור יש להימנע.

סב. בחור שהתארס, יש מקום להקל בשירה בפה לכבודו כשמגיע לישיבה.

סג. שירים ומנגינות בסעודות מצוה – התבאר בשו"ת בהרחבה.

מוזיקה לצרכים שונים:

סד. האיסור לשמוע מוזיקה בתשעת הימים, נאמר גם כאשר שמיעת המוזיקה אינה לצרכי הנאה (עי' בה"ל סי' תקנא ד"ה ממעטים), ומטעם זה לימוד נגינה אסור (כדלהלן). אך ישנם אופנים המותרים (כדלהלן), מפני שאין פעולות אלו נחשבות כשמיעת מוזיקה, או מפני ששומע לצורך רפואי:

צלצול טלפון, מוזיקת ליווי [ברקע של סיפור וכד'], שינון חומר לימודי ע"י שירתו/שמיעתו במנגינה – מותר.

מוזיקה לצורך רפואי מותרת, כמו כן אדם שעושה התעמלות לצורך בריאותו, ונצרך לשמוע מוזיקה לצורך כך - מותר בשמיעתה. וכן הנוהג ברכב וחושש שיירדם ויבוא לידי סכנה - מותר בשמיעת מוזיקה.

לימוד נגינה, שירה ושמיעת מוזיקה לצורך הקלטת שירים או לצורך חזרות או אימון להצגה וכדומה – אסורים מר"ח, אא"כ הוא ממש דבר האבד.

גם בערב שבת [אף לאחר חצות] אסור לשמוע מוזיקה. אך לצורך מניעת כעס, הרגעת ילדים קטנים וכד' - מותר.

שו"ת לתשעת הימים

א. שאלה: האם דיני האבלות של תשעת הימים מתחילים בשקיעה או בצאת הכוכבים.

תשובה: לכתחילה יש לכבס וללבוש בגדים מכובסים רק עד השקיעה, ואף לעניין אכילת בשר ורחיצה שהוא מנהג (מג"א סי' תקנא ס"ק כו ופמ"ג שם, והגהות ברוך טעם שם וז"ל "ויש נמנעים אחר שקיעת החמה"). אך אם לא הספיק יש להקל עד צאת הכוכבים (משום שהוא ספק דרבנן לקולא, ובפרט במנהגים, וגם כיבוס הוא מנהג עד שבוע שחל בו ת"ב).

כיבוס, גיהוץ והכנת הבגדים

ב. שאלה: האם אפשר להשאיר מכונת כביסה שתפעל אחר כניסת ראש חודש אב.

תשובה: אם לא הספיקו לפני, מותר (סי' תקנא).

ג. שאלה: בגד שהיה בהשריה בערב ראש חודש אב, ועברה השקיעה. האם אפשר לשטוף.

תשובה: מותר, כיון שאם לא ישטפוהו, הבגד יתקלקל. וכן כל בגד שאם לא יכבסוהו מיד - יתקלקל, מותר לכבסו (סי' תקנא, וע"פ סי' תקנד סע' כב שדבר האבד מותר).

ד. שאלה: כשמכין בגד לתשעת הימים, כמה זמן צריך ללובשו כדי שלא יהיה בגדר "מכובס".

תשובה: די בכמה דקות (לא נתבאר בהל' תשעת הימים כמה זמן צריך ללבוש (ועי' כה"ח סי' תקנא ס"ק צא), אך יש ללמוד מהל' אבלות (יו"ד סי' שפט ס"א), שם מבואר שצריך ללבוש "שעה אחת", והש"ך (שם סק"ד) כתב שהוא "זמן מה". ונראה שרבע שעה הוא ודאי בגדר "זמן מה". ובעניין האם צריך ללבשו בשעה שמזיע - לא מצינו זאת, ובדע"ק (שם סק"א) מבואר שאפשר אפילו ללבוש בגד על בגד. והנה שיעור "זמן מה" הנ"ל המבואר בהל' אבילות, נאמר באבילות שלושים שהיא ממנהג, אבל באבילות שבעה האסורה מדינא, לא מספיק "זמן מה" אלא צריך ללבוש חצי יום (עי' תוס' מו"ק כד:, באה"ג יו"ד שם, שו"ת זרע אמת ח"ב סי' לח), ויש לדון שגם בשבוע שחל בו האסור מדינא, יצטרכו ללבוש חצי יום).

ה. שאלה: האם אפשר להכין כמה חולצות יחד זו על זו לתשעת הימים.

תשובה: אפשר לעשות זאת, אך באופן זה ילבש את החולצות יותר זמן ממה שלובש חולצה אחת. ובשבת אסור דהוי הכנה משבת לחול (סי' תקנא, יו"ד סי' שפט).

ו. שאלה: כיצד יש להכין לבנים ושאר בגדים הסמוכים לגוף.

תשובה: ילכלך אותם על רצפה שאינה נקיה לגמרי [בשונה מבגדים עליונים, שלכתחילה יש ללבשם לפני תשעת הימים] (סי' תקנא, יו"ד סי' שפט).

ז. שאלה: הכין את הבגד לפני תשעת הימים ע"י שלבשו והפכו ל"אינו מכובס", האם יכול לאחר מכן לגהץ את הבגד או שהגיהוץ מבטל את הכנת הבגד.

תשובה: נראה שהגיהוץ מבטל את הכנת הבגד, כיון שכשם שאסור ללבוש בגד מכובס כך אסור ללבוש בגד מגוהץ [דגיהוץ דינו ככיבוס], ואם גיהצם צריך לקמטם לפני הלבישה (משנ"ב ס"ק מד).

ח. שאלה: האם בן ספרד יכול לכבס בגדים עבור בן אשכנז בתשעת הימים [קודם שבוע שחל בו ת"ב].

תשובה: אסור לבן אשכנז לבקש מבן ספרד לכבס עבורו בגדים בתשעת הימים [אך אם הבגדים כבר מכובסים, מותר לבקש ממנו שילבשם ויכינם עבורו, עד שבוע שחל בו ת"ב].

אם מסר לו את הבגדים לפני ראש חודש, מותר לבן ספרד לכבס עבורו אף לאחר ר"ח, עד שבוע שחל בו ת"ב (עי' סי' תקנא ס"ג).

כמו כן, מזמן שאסור לכבס, אסור גם למסור לגוי שיכבס עבורו (שם).

ט. שאלה: האם בישיבה אפשר לכבס ולהחליף מגבות בתשעת הימים.

תשובה: מה שמלוכלך מותר (בסי' תקנא ס"ג שמותר לכבס לצורך מצוה אפי' בשבוע שחל בו ת"ב, ומבואר שאף דברים האסורים מדינא דגמ' הותרו לצורך מצוה).

ונראה שאדם שצריך להחזיר לגמ"ח מפות את המפות כשהן מכובסות, וכן קייטרינג שיש להם סעודות מצוה בכל יום, יש לדון להקל שאם המפות מלוכלכות יכול לכבסן, דאי"ז כיבוס של תענוג, וגם דינו כמי שאין לו בגד ללבוש שנראה שמותר לו לכבס, וכן לצורך מצוה שרי, ויל"ע בזה.

י. שאלה: האם אורח יכול לשכב על המצעים המכובסים שהביאו לו.

תשובה: ייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות, ואם אין קטן ילכלכם ברצפה (ראה לעיל סע' יא). ובמקרה שאין אפשרות – יש לדון להתיר לאנשים שקשה להם לשכב על מצעים משומשים של אחרים, כיון שאין זה לתענוג.

בגדי ילדים קטנים

יא. שאלה: האם מותר לכבס, לייבש ולגהץ בגדי ילדים קטנים בתשעת הימים.

תשובה: כיבוס: לפני שבוע שחל בו ת"ב – מותר לכבס עד גיל 3-4 (ראה במקור), ויש מקילים עד גיל מצוות (עי' משנ"ב ס"ק פב). בשבוע שחל בו ת"ב – מותר לכבס עד גיל 3-4 (לבוש וחיי"א, להלן במקור), ובשעת הדחק שאין לקטנים מה ללבוש, אפשר לכבס עד גיל מצוות (כדעת הפמ"ג א"א ס"ק לט, להלן במקור).

ייבוש בחוץ: כשמכבס בגדי קטנים, מותר לתלותם לייבוש בחוץ, משום שניכר שהם בגדי קטנים (עי' סי' תקנא ס"ק פג).

הוספת בגדים לכביסה: מותר לכבס יחד הרבה בגדי קטנים (בזמננו שמכבסים במכונת כביסה, ועי' משנ"ב שם ס"ק פג), כאשר ייתכן שיצטרך להם בתשעת הימים [אך אם ברור שלא יצטרך להם, אסור]. אולם אסור להוסיף לכביסה גם בגדי גדולים האסורים בכיבוס.

גיהוץ: אף באופנים שמותר לכבס בגדי קטנים, אסור לגהץ עבורם.

מקור: מבואר בשו"ע (סי' תקנא סי"ד) שאסור לכבס בגדי קטנים בשבוע שחל בו ת"ב (ובב"י כתב שהמקור הוא שיטת מהר"ם מרוטנבורג). וכתב הרמ"א שמותר לכבס את ה"בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי, שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם וכו', ואפילו בבגדי שאר קטנים נוהגים להקל" (ומקורו מתרוה"ד סי' קנב, שחולק על המהר"ם מרוטנבורג). ומבואר בפמ"ג (א"א ס"ק לט) ש"בגדי שאר קטנים", היינו קטנים עד גיל מצוות. אמנם בחיי"א (כלל קלג סי"ח) פירש שהכוונה לילדים בני ב' וג' שמלכלכים, שמותר לכבס אף שאר בגדיהם. ועי' לבוש (שם סי"ד), וראה שם שנקט גיל ג' וד', ועי פמ"ג (א"א ס"ק ל"ח ול"ט).

יב. שאלה: האם מותר להלביש ילדים קטנים בבגדים מכובסים, בגדים חדשים, או בגדי שבת בתשעת הימים.

תשובה: לבישת בגדים מכובסים: לפני שבוע שחל בו ת"ב – מותר ללבוש עד גיל 8-9 (שהוא גיל חינוך להתאבל על ירושלים), ויש מקילים עד גיל מצוות (עי' משנ"ב ס"ק פב לעניין כיבוס). בשבוע שחל בו ת"ב – מותר ללבוש עד גיל 8-9, ובשעת הדחק שאין להם מה ללבוש, אפשר ללבוש עד גיל מצוות (כנ"ל לעניין כיבוס), אבל אין להביא בגד מכובס לילד מעל גיל 8-9, כדי שיכינו להגדול.

לבישת בגדים חדשים [פשוטים, שאין מברכים עליהם שהחיינו]: לפני שבוע שחל בו ת"ב – מותר ללבוש עד גיל 8-9, ויש מקילים עד גיל מצוות (עי' מקו"ח סי' תקנא ס"ו, ובשו"ת שארית יהודה סי' עד כתב שלאוסרים בשר ויין לקטנים (וכפי שנפסק, כמבואר לעיל) יש לאסור להם גם לבישת בגדים חדשים, אך נראה שהדברים מחודשים). בשבוע שחל בו ת"ב – מותר ללבוש עד גיל 8-9, ובשעת הדחק שאין להם מה ללבוש, אפשר ללבוש עד גיל מצוות.

לבישת בגדי שבת: לפני שבוע שחל בו ת"ב – מותר ללבוש עד גיל 8-9, ויש מקילים עד גיל מצוות. בשבוע שחל בו ת"ב – מותר ללבוש עד גיל 8-9, ובשעת הדחק שאין להם מה ללבוש, אפשר ללבוש עד גיל מצוות.

משא ומתן - קניית מוצרים

יג. שאלה: האם אפשר לקנות רכב בתשעת הימים.

תשובה: אם אינו דבר האבד שעלול להפסיד את הקנייה – אין לקנות (כדלעיל סע' כה), אלא א"כ נצרך הרכב לצורך פרנסתו (סי' תקנא, סי' תקנד סע' כב).

יד. שאלה: האם מותר לקנות נעליים בתשעת הימים.

תשובה: אם נעליו קרועות ואין לו נעליים אחרות – מותר (סי' תקנא).

טו. שאלה: אדם שאין לו נעליים לתשעה באב, האם יכול לקנות בתשעת הימים, או שכיון שקניית בגדים ונעליים אסורה, לא יקנה וילך עם גרביים.

תשובה: לכתחילה יקנה ויחדש לפני ר"ח, אך אם לא קנה, מותר לקנות ולחדש גם בתשעת הימים (עי' כה"ח סי' תקנא ס"ק צז).

טז. שאלה: האם מותר לקנות ולחדש ציצית בתשעת הימים, והאם מותר לקשור ציציות.

תשובה: מותר לקשור ציציות ואי"ז כעשיית בגד חדש האסורה, אך לקנות ולחדש אסור אא"כ אין לו ציצית אחרת הראויה ללבישה (דלצורך מצוה שרי).

יז. שאלה: בחור/ה שיוצאים לפגישות בתשעת הימים, האם מותרים לרחוץ וללבוש בגדי שבת, והאם יכולים לקנות בגדים חדשים לצורך הפגישות.

תשובה: מותר לרחוץ כפי הנצרך, ואם לא די בצונן אפשר גם בחמים וסבון. כמו כן מותר ללבוש בגדי שבת. ואם אין בגדים מתאימים, צריך שיקנו את הבגדים ויחדשום לפני תשעת הימים, ואם לא הספיקו - יכולים לקנות (כי הוא צורך מצוה, ופעמים שיל"ד שהוא דבר האבד, עיין סי' תקנא סע' ב, ג, ט, טז. וראה עוד בשו"ת שאלה ט שגם דברים האסורים מדינא דגמ', הותרו לצורך מצוה. אבל בגילוח אין להקל, כי אינו נצרך כ"כ, וראה לעיל סע' מה לעניין נשים).

יח. שאלה: האם אפשר להזמין רהיטים, תכשיטים או בגדים בתשעת הימים ע"מ שיגיעו לאחר תשעת הימים.

תשובה: אפשר להזמין, כיון שעיקר הקניין חל בשעת קבלת החפץ ולא בשעת הקנייה, ואף אם שילם כבר, כיון שהמנהג הוא שהמכירה חלה בשעת קבלת החפץ, ועד אז החפץ של המוכר והאחריות עליו (ובפרט ברהיטים שאין בהם איסור מדינא, עי' לעיל סע' כה, סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא). ואף בהזמנת בגדים מחו"ל שיגיעו לאחר תשעת הימים יש לדון להתיר, מפני שאין הקניין חל בשעת הקנייה.

יט. שאלה: האם מותר לקבל בתשעת הימים רהיטים יקרים שהוזמנו לפני תשעת הימים.

תשובה: אם המוכר רוצה להביאם בתשעת הימים, אין איסור לקבלם, כיון שאין שום חיוב לסרב לקבל את המוצר [וכן עיקר האיסור הוא כאשר גם קנית הרהיט וגם קבלתו נעשים בתשעת הימים, ובפרט ברהיטים שאין בהן איסור משא ומתן מדינא (כדלעיל סע' כה)]. אך לכתחילה אין נכון להזמין לפני תשעת הימים במטרה שיגיע בתשעת הימים.

כ. שאלה: האם אפשר לערוך קניות לחתן וכלה בתשעת הימים.

תשובה: מותר לקנות בגדים חדשים לצורך החתונה, אם אין זמן אחר כך (סי' תקנא ס"ק יד).

כא. שאלה: האם אפשר לקנות מוצרי בית ספר [ילקוטים, קלמרים, מוצרי כתיבה וכד'] בתשעת הימים.

תשובה: מותר לרוכשם, בפרט אם לאחר מכן לא יהיה זמן או אם יש מבצעים מיוחדים (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).

כב. שאלה: האם אפשר לתת מתנות בתשעת הימים.

תשובה: אפשר לתת עד תשעה באב, ועדיף לקנותם קודם ראש חודש אב (סי' תקנא ס"ב, סי' תקנד ס"ק מא).

כג. שאלה: האם מותר להחזיר בגד לחנות ולקבל תמורתו בגד חדש אחר בתשעת הימים.

תשובה: מותר, ויחדשנו לאחר תשעת הימים (כך נראה, כיון שבהחלפה אין כ"כ שמחה כמו בקניית בגד חדש. ואף שלעניין ברכת שהחיינו נראה שמברך על הבגד החדש, מ"מ לעניין תשעת הימים נראה שאין זו קנייה ושמחה האסורה).

כד. שאלה: האם אפשר לפתוח חנות בגדים עם מבצעים מיוחדים בתשעת הימים, כדי להתיר את הקנייה לאנשים [כי אז הוי דבר האבד לגביהם].

תשובה: אפשר להקל [לשואל אחר ששאל האם אפשר לכתחילה לעשות כן, אמר הרב שזה לא רצון השם] (סי' תקנא סע' ב, סי' תקנד סע' כב).

כה. שאלה: האם אפשר לקנות או לשכור אופניים חשמליים בתשעת הימים.

תשובה: אם לא נחוץ עכשיו - לא יקנה (כנ"ל סע' כה), אך לשכור אפשר (סי' תקנא ס"ב, משנ"ב ס"ק יא).

כו. שאלה: האם מותר לנטוע אילנות, לשתול פרחים או דשא בתשעת הימים.

תשובה: בתשעת הימים אסור לנטוע אילנות, וכן אסור לשתול פרחים או דשא, אא"כ עושה זאת לצורך פרנסה. אמנם מותר להניח דשא סינטטי (כיון שאינה נטיעה). כמו כן מותר לטפל בגינה כרגיל (סי' תקנא ס"ב).

דירה – קנייתה, שכירותה, שיפוצה ומעבר אליה

כז. שאלה: האם מותר לקנות דירה או לחתום חוזה לקניית דירה.

תשובה: מן הדין מותר לקנות דירה לצורך מגורים, ואפי' אם כבר יש לו דירה - אם אין בה מספיק מקום לבני הבית, יכול לקנות דירה גדולה יותר [כיון שמברך הטוב והמטיב אם הוא נשוי, ובפרט שנוהגים לברך רק בשעה שנכנסים לדירה], אמנם יש נוהגים להימנע מכך, משום דלא מסמנא מילתא (וכמבואר להלן בעניין מעבר דירה).

אם יש חשש שאחר יקדימנו, או שיש הפסד כספי – אין להימנע.

כח. שאלה: האם אפשר לשכור דירה או לחתום חוזה שכירות בתשעת הימים.

תשובה: מן הדין מותר לשכור דירה ולחתום חוזה שכירות, אך יש נוהגים להימנע מכך משום דלא מסמנא מילתא, אך אם יש חשש שאחר יקדימנו או שיש הפסד כספי – אין להימנע.

כט. שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים.

תשובה: אם מעבר הדירה הוא רק לצורך "הרווחה", יש לדחותו לאחר תשעת הימים. אך מן הדין מותר לעבור דירה בימים אלו, ובפרט לצורך מגורים, שהרי לא מצינו איסור בכך (עי' שו"ת לבושי מרדכי או"ח סי' קא).

אמנם יש הנמנעים מכך [מראש חודש, ויש שנמנעים כבר מי"ז תמוז] משום דלא מסמנא מילתא (כן מטו משמיה דהחזו"א, ועי' שו"ת אבני צדק יו"ד סי' מד לעניין ספירת העומר. אמנם אין לכך מקור קדום מפורש). אם מעבירים חלק מהריהוט לפני זמן זה, אין לחשוש.

אם נגמר זמן השכירות של הדירה בה הוא גר וכיו"ב, או שיש לו הפסד כספי, וכן חתן שמתחתן לאחר ת"ב וצריך להכניס את הדברים לדירה - אין להימנע.

ל. שאלה: האם מותר לעשות חנוכת הבית בתשעת הימים.

תשובה: מן הדין מותר לעשות חנוכת הבית בתשעת הימים בארץ ישראל [עכ"פ בלא אכילת פת ובשר], אך נהגו שלא לעשותה בימים אלו [ואף שבא"י זו סעודת מצוה, ובחו"ל זו סעודת מצוה אם אומרים דברי תורה בסעודה (עי' יש"ש ב"ק פ"ז סי' לז, מג"א סי' תקסח ס"ק ה, שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' ח), ולפי"ז צריך להיות מותר לעשות סעודה זו אף בפת ובשר, יש לבאר בטעם המנהג שלא לעשותה כלל בימים אלו, משום שיש בה שמחה יתירה, ועוד משום שאבלים על חורבן בית אלוקינו, ואין זה ראוי שאדם ישמח בחנוכת ביתו].

ויש לדון אם חנוכת הבית שלא נעשית ביום הכניסה לדירה אלא ביום אחר נחשבת סעודת מצוה, ועוד יש לדון אם באופן זה מותר לעשותה עם בשר [שהרי זו סעודה שאין זמנה עתה]. ובשו"ת מהר"ם בריסק (ח"ב סי' סח) כתב שכיוון שאין זמנו דווקא עתה, אין להתיר. אמנם להלכה מבואר שזה נחשב סעודת מצוה (ראה מש"כ (שאלה מ) לעניין בר מצוה שלא בזמנה. ואין להביא ראיה ממילה שלא בזמנה שנתבאר (שאלה לח) שמותר לאכול בשר, משום ששם חייב לעשות את המילה באותו זמן אף שאינה בזמנה. וכן אין להביא ראיה מסיום שנתבאר (שאלה מג) שיש מקילים לדחות את הסיום לתשעת הימים, מפני ששם כשמסיים בפועל יש דין לעשות את סעודת המצוה, משא"כ בסעודת חנוכת הבית הנעשית לאחר הכניסה לדירה).

(ועי' שו"ת לבושי מרדכי מהדו"ק או"ח סי' קא, ומש"כ שם שאין זה סעודת מצוה, כוונתו רק לחו"ל, וגם בחו"ל נתבאר לעיל שאם אומרים שם דברי תורה, הרי זו סעודת מצוה, אך אין זמנה דוקא עתה, וע"ע שו"ת מהר"ם בריסק הנ"ל).

לא. שאלה: האם מותר לשפץ דירה בתשעת הימים.

תשובה: לצורך נוי והרווחה - אין לשפץ, אך אם יש הפסד ממון לו או לקבלן - מותר. ואם השיפוץ הוא לצורך מגורים, וכן אם צריך להיכנס מיד לאחר ת"ב - מותר בכל אופן.

לב. שאלה: האם מותר לסייד את הבית בתשעת הימים.

תשובה: אין לסייד, אמנם אם נצרך לסייד מפני שעוזב את הדירה [בין אם נכנס שוכר חדש ובין אם נכנס קונה], מותר. וכן מותר לבעל הבית לסייד את הדירה לצורך הקונה או השוכר שנכנסים. וכן מותר לסייד ולצבוע מחמת רטיבות בקירות, וכן מותר לצבוע כדי שלא ייגרם הפסד (סי' תקנא ס"ב לגבי ציור וכיור, ולכן אסור לצבוע את הקירות בצבעים ובצורות מיוחדים, ויש לדון אם סיוד רגיל דינו כציור).

רחיצה

לג. שאלה: מה מוגדר פניו ידיו ורגליו, שמותר לרחצם בצונן.

תשובה: יש להסתפק האם ידיו היינו עד המרפק או עד החיבור לגוף, וכן האם רגליו היינו עד הברך או עד החיבור לגוף. ונראה שיש להקל בזה ובפרט במקומות חמים כארץ ישראל וכד' (עי' א"א לגאון מבוטשאטש סי' תקנא סט"ז). ולעניין פניו נראה שהיינו רק הפנים ללא שיער הראש (כ"מ במשנ"ב ס"ק צד, ועי' דרך החיים סי' קל אות ז שמתיר שיער הראש וצ"ע).

לד. שאלה: האם אפשר לעשות התעמלות מים בתשעת הימים.

תשובה: מי שזקוק לזה לצורך בריאות ואין לו אפשרות אחרת, מותר (משום שרפואה היא כצורך מצוה (או"ח סי' שו, סי' רמח, סי' פט), ומבואר ברמ"א (סי' תקנא סע' טז) שרחיצה לצורך מצוה מותרת, וגם בת"ב עצמו נאסרה רק רחיצה של תענוג (כמבואר בסי' תקנד ובסי' תריג, עיי"ש כל הפרטים). וכן אדם הנזקק לעשות כושר לצורך בריאותו, מותר לעשות כן אף שע"י כך יזיע ויצטרך להתקלח באופן המותר (וכדלעיל סע' לג).

תספורת

לה. שאלה: האם לְסַפָּר מבני אשכנז מותר לְסַפֵּר בן ספרד בתשעת הימים.

תשובה: מותר לספר עד שבוע שחל בו (ע"פ סי' תקנא ס"ה, מג"א ס"ק יט, משנ"ב ס"ק מב).

בשר ויין

לו. שאלה: האם מותר לאכול בתשעת הימים בצל שטיגנוהו בסיר בשרי, וכן אורז שנאפה בתנור ובתבנית בשרית. ומה דין צ'יפס שטוגן בשמן בשרי [כגון שטיגנו בו שניצלים].

תשובה: הבצל והאורז מותר, שאינם נחשבים תבשיל של בשר. אך הצ'יפס [כשיש בו טעם בשר] דינו כתבשיל של בשר, שכשאין שישים נגד הבשר אסור [ואפשר שמותר לכתחילה לטעום ואף לבלוע את הצ'יפס, ואם אין בו טעם בשר, מותר] (סי' תקנא ס"ק סג, וכנ"ל סע' מט).

לז. שאלה: האם מותר לשתות משקה קל בטעם ענבים בתשעת הימים, או שדינו כמיץ ענבים האסור.

תשובה: אם אינו מכיל פרי, מותר. אך אם כתוב על הבקבוק "מכיל פרי", ומופיע ברכיבים שהוא מכיל ענבים, אין לשתותו בתשעת הימים, משום שבדר"כ אין שישים כנגד רכז הענבים, וגם יש לדון דעביד לטעמא ולא בטל, וכן יש לדון מצד דברי המג"א (סי' תמב ס"ק א, ועי' שע"ת על סע' ט).

שמחות ואירועים

לח. שאלה: מה מותר בברית מילה [בין בזמנה בין שלא בזמנה] בתשעת הימים.

תשובה: מוזיקה - שירה בפה, שירים מוקלטים [אם רגילים להשמיעם בבריתות בשאר ימות השנה], אך יש להימנע מהבאת תזמורת ומעשיית מעגלים אף אם לא קופצים (ראה אזמרה לשמך גיליון ספירת העומר). ורבים מבני ספרד מקילים בתזמורת ובריקודים [אם רגילים בכך, כנ"ל] (עי' כנה"ג סי' תקנא הגב"י ס"ק לג, א"ר שם ס"ק כו, כה"ח שם ס"ק מ).

בשר ויין – כל מי שהיה מגיע בלאו הכי מותר באכילת בשר ושתיית יין. ובשבוע שחל בו ת"ב - מותר רק לבעלי הברית [הורי התינוק], לקרוביהם הפסולים לעדות [גברים ונשים] (עי' חו"מ סי' לג), ולעוד מניין אנשים (שו"ע שם ס"י). כמו כן מותר למברך בברית לשתות את כוס היין.

בגדי שבת – מותר לבעלי ברית [אבי הבן, אמו, המוהל והסנדק, ולא לקוואטר, אך לאשה שמביאה לקוואטר מותר]. ובשע"ת (ריש סי' תקנא) התיר לכל הקרובים שהיו באים עם בגדי שבת, אך במשנ"ב לא העתיק דבריו, והמיקל כהשע"ת יש לו ע"מ לסמוך, ובפרט בילדים מתחת גיל מצוות. וילדים בגיל שאינם יודעים להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] מותר לכו"ע (ראה פרטים נוספים בגיל הקטן, בשו"ת שאלה יב).

בגדים חדשים – אסור, אלא יחדש לפני ר"ח, או שילד קטן שלא יודע להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] ילבש במשך כמה שעות (ראה פרטים נוספים בגיל הקטן, בשו"ת שאלה יב).

תספורת וגילוח - בעלי הברית [אבי הבן, מוהל וסנדק] מותרים להסתפר ולהתגלח לכבוד הברית [עד שבוע שחל בו ת"ב (סי' תקנא ס"ק ה, ובחת"ס שהובא בשעה"צ שם ס"ק ד מתיר אף בשבוע שחל בו. ולעניין זמן תחילת ההיתר - מצינו בספירת העומר שמותר להסתפר כבר מזמן מנחה קטנה ביום שלפני הברית, אך לא נתבאר להדיא אם הוא הדין בבין המצרים. ומבוקר הברית ודאי מותר, ויש לצדד שמותר אף מהלילה הקודם - עי' נוב"ק או"ח סי' כח, שד"ח מערכת בין המצרים סי' א אות ז) ואם חלה הברית בשבת, מותר כבר מיום ו' בבוקר. ואם חלה הברית ביום א', אין היתר להתגלח אף לא ביום ו', כיון שיום הברית הוא כבר שבוע שחל בו)], ורבים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח כלל.

רחיצה – מותר לבעלי הברית [אבי הבן, אמו, המוהל והסנדק] לרחוץ לכבוד הברית, אף במים חמים וסבון (וכפי שהתירו תספורת, ואף שהיה מקום לחלק שרחיצה חמורה יותר אף שהיא מנהג ותספורת אסורה מדינא, וכן מצינו לחלק שכיבוס האסור מדינא הותר לכבוד שבת מעיקר הדין (משנ"ב ס"ק לג) אך רחיצה האסורה ממנהג לא הותרה (שו"ע סט"ז), אך אעפ"כ נראה להתיר מהמבואר בסי' תקנט ס"ט שמותר רחיצה בת"ב נדחה לכבוד ברית).

מתנות לברית - מותר לתת (סי' תקנד ס"ק מא).

סעודה בלילה שלפני הברית [וואך נאכט / ברית יצחק] - רבים מחמירים שלא לאכול בשר ויין. כמו כן אין להשמיע מוזיקה (כנה"ג הגהות ב"י סי' תקנא ס"ק לג, ועי' מג"א סי' תרמ ס"ק יג שחולק על הנחלת שבעה הל' שטרות סי' יב במחודשים סק"א, וס"ל שאי"ז סעודת מצוה, וכ"ה בחוו"י סי' ע. אולם החיי"א כלל קלג סע' טז כתב שמותר לאכול בשר).

לט. שאלה: מה מותר בבר מצוה בזמנה בתשעת הימים.

תשובה: מוזיקה - כנ"ל בברית (בשאלה הקודמת).

בשר ויין – כנ"ל בברית (עי' סי' תקנא ס"י, ולהדיא בהגהות יד אפרים על המג"א ס"ק לג, ובחי"א כלל קלג סט"ז, עיי"ש היטב בדבריו).

בגדי שבת - מותרים לחתן הבר מצוה, לאביו ולאמו (ע"פ מג"א סי' רכה ס"ק ד, שהוא כיום שנכנס בו לחופה), ויש מקילים אף לסביו וסבתו (שבני בנים הרי הם כבנים), אבל שאר הקרובים אסורים ללבוש בגדי שבת, ואף לא אחיו ואחיותיו. יש מתירים גם לחברי החתן עד גיל מצוות לבוא עם בגדי שבת.

בגדים חדשים - אסור, ואף חתן הבר מצוה צריך לחדש את בגדיו לפני ר"ח (עי' סי' תקנא ס"ק ט), ואם אלו בגדים שמברכים עליהם שהחיינו, דינו ככל קניית בגדים בשלושת השבועות (התבאר בגיליון ג' השבועות). ואם לא חידש, ייתן לקטן שלא יודע להתאבל על ירושלים [גיל 8-9] שילבש כמה שעות (ראה פרטים נוספים בגיל הקטן, בשו"ת שאלה יב), ואם אין לו קטן – יכול לחדש כובע וחליפה (כיוון שהם צורך מצוה, שלבשם בשעת התפילה וברכת המזון).

תספורת וגילוח - יש להסתפר בזמן המותר בתספורת. אם לא הסתפר, יש להקל לחתן הבר מצוה להסתפר בעודו ילד, עד שבוע שחל בו (כנ"ל סע' מד), אך אין היתר להסתפר לאחר השקיעה של גיל י"ג (ואף שמותר ללבוש בגדי שבת כי הוא כיום כניסתו לחופה, עדיין אין זה נחשב כיו"ט ממש, כפי שברית היא יו"ט לבעלי הברית ולכן הותר להם תספורת (עי' תענית יב, עירובין מא), אך בר מצוה אינה יו"ט, וכמו שבר מצוה לא פוטר אף את עצמו מתחנון כבעל ברית (ועי' בספר נהר מצרים).

רחיצה – אסור להתרחץ (כיון שבר מצוה אינה יו"ט ממש, כדלעיל), אך החתן בעצמו יכול להתרחץ לפני השקיעה (וכדלעיל סע' לו, דין רחיצת קטנים).

מתנות לבר מצוה - מותר לתת (סי' תקנד ס"ק מא).

מ. שאלה: האם מותר לאכול בשר ולשתות יין בבר מצוה שלא בזמנה בתשעת הימים.

תשובה: באופנים שמותר לאכול בשר ולשתות יין בבר מצוה בזמנה, מותר גם בבר מצוה שלא בזמנה אם הנער דורש, שאז זה נחשב סעודת מצוה (מג"א סי' רכה ס"ק ד. עי' יד אפרים על המג"א סי' תקנא ס"ק לג שכתב שאם אין זמנה היום, אין לעשות את הסעודה בימים אלו בכוונה בשביל לאכול בשר. ומשמע שאם לא עושה בכוונה בשביל לאכול בשר, מותר באכילת בשר אף שהוא לא בזמנה, שכיון שהחתן דורש נחשב סעודת מצוה. אמנם בשו"ת מהר"ם בריסק (ח"ב סי' סח) כתב שלא נחשב סעודת מצוה, והוכיח מדברי המג"א (סי' תקסח ס"ק י) שאסור בשר ויין בפדיון הבן שלא בזמנו, אמנם נראה שלהלכה נחשב סעודת מצוה אף בפדיון הבן שלא בזמנו, כמבואר במשנ"ב (שם ס"ק כ ובשעה"צ ס"ק כג)).

מא. שאלה: מה מותר בפדיון הבן בתשעת הימים.

תשובה: מוזיקה - כנ"ל בברית (שאלה לח. במלבושי יו"ט (סי' תקנט סק"ג) ובא"ר (שם ס"ק כה) ובשע"ת (שם) ובמשנ"ב (שם ס"ק לח) כתבו לעניין פדיון הבן בתענית נדחה, שהאב והכהן לא משלימים את התענית כיוון שהוא סעודת מצוה (כמבואר ביש"ש ב"ק פ"ז סי' לז). ונראה מדבריהם שפדיון הבן נחשב יו"ט (וכמבואר בשע"ת ובחיי"א כלל קלו ס"ז), וראה להלן לעניין תספורת וגילוח).

בשר ויין - כנ"ל בבר מצוה בזמנה (שאלה לט, סי' תקנא סע' ט-י).

בגדי שבת – מותר לאב, לאם ולכהן, ודין שאר קרובים כנ"ל בברית (כה"ח סי' תקנא ס"ק ז).

תספורת וגילוח – נראה שאין להתיר (לפי המבואר לעיל שפדיון הבן נחשב יו"ט היה מקום לומר שכשם שמצינו שהותר תספורת לכבוד ברית מילה עד שבוע שחל בו, הוא הדין להתיר תספורת לכבוד פדיון הבן. אולם לא מצינו שפדיון הבן יפטור אף את עצמו מתחנון כברית, ולכן נראה שפדיון הבן לא מתיר תספורת, כיון שאינו יום טוב ממש, וכן משמע בשו"ת חת"ס (או"ח סי' קנח) שרק ברית נחשב יו"ט ממש לעניין היתר תספורת).

רחיצה – מותר לאב, לאם ולכהן, ומותר אף בחמים וסבון (כנ"ל בברית מילה, וכדמשמע בשו"ע סי' תקנט ס"ט ובמשנ"ב ס"ק לח).

מתנות לפדיון - מותר לתת (סי' תקנד ס"ק מא).

מב. שאלה: מה מותר בסיום מסכת בתשעת הימים.

תשובה: הדברים דלקמן מותרים מתחילת הסעודה, אף לפני אמירת הסיום. וכן מותרים אף לאדם שהגיע לסעודה לאחר אמירת הסיום.

מוזיקה – כנ"ל בברית (שאלה לח).

בשר ויין – אם רגילים בבשר ויין בסיומים, דינו כנ"ל בברית.

בגדי שבת ובגדים מכובסים – אסור, ולילדים עד גיל מצוות מותר.

רחיצה ותספורת – אסורים.

מג. שאלה: האם מותר לאחר או למהר את סיום המסכת לימי תשעת הימים.

תשובה: אין לעשות כן (משנ"ב (סי' תקנא ס"ק עג), ועי' שו"ת ר' ידידיה טיאה וויל (או"ח סי' לח) וסידור היעב"ץ שהקילו בזה).

מד. שאלה: מה מועיל להיחשב סיום מסכת בתשעת הימים.

תשובה: סיום מסכת גמרא ואף מסכת כמסכת תמיד, או סדר משניות שלם. אך מסכת משניות אינה מספיקה. כמו כן, סיום נושא שנלמד בעיון במשך זמן רב, גם נחשב סעודת מצוה. ואף מסכת שלמד בהרהור, או שלמד בהבנה קלה, או שלא למד לפי סדר הדפים [למד תחילה את הדפים המאוחרים], או קטן שלמד וסיים - בכל האופנים הנ"ל, נחשב סיום.

מה. שאלה: האם מותר לערוך אירוע וורט או לעשות סעודת אירוסין [תנאים] בתשעת הימים.

תשובה: מותר ללא אכילת פת, וכדין כל סעודת מרעים בתשעת הימים המותרת ללא פת (סי' תקנא ס"ק טז, ועי' ערוך השולחן סי' תקנא ס"ח). אסור להשמיע מוזיקה, אפי' מוקלטת [בין לאשכנזים ובין לספרדים]. החתן וכלה מותרים בבגדי שבת (כמבואר שם בסע' א שלצורך מצוה מותר), ויש מקילים גם להורים, אך לשאר המשפחה והקרובים אסור.

מו. שאלה: האם מותר לעשות סעודת פרידה [לאדם שעוזב] בתשעת הימים.

תשובה: מותר ללא אכילת פת (כנ"ל).

מז. שאלה: האם מותר לעשות מסיבת יום הולדת בתשעת הימים.

תשובה: לילדים מותר ללא אכילת פת (כנ"ל), אך לגדולים נכון יותר שלא לעשות בימים אלו.

מח. שאלה: האם מותר לעשות קידוש בשבת בתשעת הימים, וכגון קידוש להולדת הבת וכד'.

תשובה: קידוש להולדת הבת מותר כדין כל סעודת מצוה (עי' אזמרה לשמך גיליון 23 שקידוש להולדת הבת כהודאה להשם נחשב סעודת מצוה) המותרת בתשעת הימים [ואף אם נולדה לפני זמן רב (וכפי שנתבאר בשו"ת (שאלה ל, ושאלה מ) לעניין חנוכת הבית ובר מצוה שלא בזמנה)].

כמו כן מותר לעשות קידוש לחתן כרגיל (מהרי"ל הל' ת"ב אות ט), וכן מותר לעשות קידוש בר מצוה לנוהגים לעשות כך (משום אבלות בפרהסיא), אך סעודות מרעים אסור עם פת (עי' משנ"ב סי' תקנא ס"ק טז), ולכן אין לעשות שבת חברים [גיבוש], כיון שהיא סעודת מרעים, אבל התארחות אצל ההורים או אצל אחרים מותרת, שאינה מוגדרת סעודת מרעים, כיון שזו לא קבוצה יחד.

לכבוד שבת

מט. שאלה: האם מותר לשטוף את הבית בתשעת הימים.

תשובה: לכבוד שבת - מותר, ואם הרצפה אינה נקיה - מותר לשטפה אף בשאר ימות השבוע (יו"ד סי' שעח).

נ. שאלה: האם מותר לצחצח או להבריק נעליים, וכן להבריש כובע בתשעת הימים.

תשובה: לכבוד שבת מותר.

נא. שאלה: האם מותר לטעום בשר או תבשיל בשר בערב שבת לצורך בדיקת התבשיל.

תשובה: מותר לטעום ולפלוט, ויש המתירים אף לבלוע את הנצרך לטעימת התבשיל (סי' תקנא, מקור חיים לבעל החוו"י שם ס"ט, סי' תקסז), ולא יברך (עי' סי' רי ס"ק יט). אך אכילה ממש של בשר ותבשילי הבשר שהוכנו לשבת אסורה, ולילדים יש להקל במקום הצורך (עי' לקט יושר עמ' קי, א"ר סי' תקנא ס"ק כד).

נב. שאלה: האם מותר לאכול את הבשר ואת תבשילי הבשר שנשאר משבת.

תשובה: לבני אשכנז אסור [אפי' בסעודת מלווה מלכה], ובני ספרד המקילים בזה יש להם ע"מ לסמוך [ובפרט בסעודת מלווה מלכה]. ולקטנים עד גיל מצוות יש להקל אף לבני אשכנז (עי' ברכי יוסף סי' תקנא ס"ק ו, ושע"ת על סע' ט).

נג. שאלה: האם יש חובה לפשוט את בגדי השבת מיד לאחר ההבדלה.

תשובה: רבים מקילים בכך שהאיסור הוא רק בלבישת הבגדים, ולכן כיון שלבש בהיתר אין חובה לפשטם, והחזו"א היה פושטם מיד לאחר הבדלה (עי' א"א לגאון מבוטשאטש תנינא ס"א).

נד. שאלה: האם אומרים קידוש לבנה בתשעת הימים או רק לאחר תשעה באב. והאם מותר לרקוד לאחר שמקדש.

תשובה: יש נוהגים כדעת הגר"א (מע"ר אות קנט) לקדש הלבנה במוצ"ש בתשעת הימים, אך המנהג הנפוץ ברוב תפוצות ישראל הוא כדעת הרמ"א (סי' תכו ס"ב, סי' תקנא ס"ח) והאריז"ל (עי' שע"ת סי' תקמט ס"ק ב) שלא לקדש לפני תשעה באב. המקדשים בתשעת הימים מותרים לרקוד לאחמ"כ כרגיל (מפני שהוא ריקוד של מצוה).

שונות

נה. שאלה: האם מותר לנקות רכב בתשעת הימים.

תשובה: במקום צורך – אפשר (סי' תקנא).

נו. שאלה: האם מותר לטייל ולצאת לנופש בתשעת הימים.

תשובה: עד ערב ת"ב, אין בכך איסור מן הדין [כשאין שם סעודת מרעים] (מבואר ברמ"א סי' תקנג ס"ב שאין לטייל בערב ת"ב, ומשמע שעד אז אין בכך איסור), אך כמובן שאין זה מתאים בזמן אבלות על החורבן (עי' משא חיים להגר"ח פלאג'י מערכת ב אות ג). אם יש צורך בריאותי, וכן אנשים שיכולים לצאת רק בזמן זה – מותר לנפוש עד ערב ת"ב.

נז. שאלה: האם מותר לספרדים לרחוץ בים ובבריכה בתשעת הימים [באופן ובזמן שאין בזה משום איסור רחיצה בתשעת הימים, כנ"ל סע' לא].

תשובה: רבים נמנעים מפני הסכנה (בספר מקור חיים (סי' תקנא, קיצור ההלכות סי"ד) כתב להמנע מפני הסכנה. אמנם בשולחן גבוה (שם ס"ק מח) כתב שנהגו להקל בזה.

נח. שאלה: האם בתשעת הימים מותר לסגור נופש שיהיה לאחר תשעת הימים.

תשובה: מותר, כדין משא ומתן שהותר לצורך.

נט. שאלה: האם יש מצוה להרבות בסעודת ר"ח אב.

תשובה: אף שיש מצוה להרבות בסעודת שאר ראשי חודשים (סי' תיט), בר"ח אב אין מצוה (עי' סדר היום, ענייני ימי המצרים, וע"ע בכה"ח סי' תקנא ס"ק קכה).

ס. שאלה: האם מותר לעשות חוג תפירה בתשעת הימים.

תשובה: אם התחילו לתפור את הבגד לפני ר"ח, מותר להמשיך עד שבוע שחל בו ת"ב (סי' תקנא ס"ז כדין תפירה לצורך מסחר, כמבואר לעיל סע' כח, כיון שאין התפירה לצורך לבישת הבגד אלא לצורך לימוד).

סא. שאלה: האם מותר לרקום ולסרוג בקייטנות בתשעת הימים.

תשובה: ריקמה וסריגה דינן כתפירה, אמנם אם אין המטרה לעשיית בגד ללבישה, וכגון שסורגים תמונות, תיקים וכד' - אין איסור (עי' משנ"ב ס"ק נד). ופעמים שיש לדון להקל אף בתפירת בגדים משום צורך מצוה (עי' שו"ע סע' ב, ג, ט, י, טז – דלצורך מצוה שרי, ויל"ד שה"ה בתפירה), ע"מ שלא להגיע לידי בטלה ושעמום.

סב. שאלה: האם יש מניעה מלעשות טיפול רפואי בבין המצרים.

תשובה: מותר לעשות טיפול רפואי בבין המצרים ואף בתשעת הימים, ואין לחוש לסכנה (מפני שרפואה נחשבת כמצוה, ואין לחוש בה לנזק). אמנם יש הנמנעים [בפרט בתשעת הימים] מלעשות טיפולים הכוללים פעולות שעלולות להביא לידי סכנה, כאשר הטיפול אינו נחוץ לימים אלו, ואין כל הבדל אם יעשהו כעת או אח"כ. אך אם דחיית הטיפול גורמת לקושי כלשהוא, או שהטיפול אינו מסוכן כלל, אין טעם להימנע (עי' סי' תקנא סי"ח).