בס"ד חשון תשפ"ג
ראיתי את החיבור 'דברי חמודות' שחובר ע"י הרה"ג ר' דניאל צוריאל שליט"א ובו פסקי הלכות בהלכות שבת ונכתבו ברוב תבונה ובטוב טעם ודעת ובצורה בהירה וברורה, וניכר עמלו ויגיעתו בתורה.
ובדין קריאת ספרי קריאה (סיפורים וכדו') בשבת שביאר המחבר בספרו, נראה שיש להחמיר בזה אך אין למחות ביד נשים וקטנים המקלים בזה. והטעם שאין למחות בנשים וקטנים שמקלים בזה – הוא ע"י כמה צירופים:
א' - שיטת המגן אברהם (סי' שא' ס"ק ד') שמותר לקרוא שטרי הדיוטות אם עונג הוא לו, ואמנם בשעה"צ סי' שא' ס"ק ז' כתב שבספר חמד משה ומאמר מרדכי דחו לגמרי את דברי המג"א ועל כן למעשה אי אפשר להקל כדברי המג"א.
ב' - מצינו שיטות ראשונים הסוברים שהאיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא רק כשקורא בפיו, עי' שבלי הלקט סי' קכב' והגה"מ פכ"ג אות ט' ובאו"ז הלכות יו"ט סי' שנח', ואף שרוב הראשונים אוסרים אף בדרך עיון והרהור (וכן פסק בשו"ע בסי' שז' סע' יג'), מבואר בחיי אדם כלל לח' בנשמת אדם אות ג' שמנהג העולם להקל בזה וכן מבואר בשו"ע סע' יד' שצירף דעה זו. וביאר המשנה ברורה (ס"ק נד') שאף שיש אוסרים גם בזה מכל מקום צירף השולחן ערוך את דעת המתירים לקרוא באגרת שלוחה עם דעת המתירים לקרוא בעיון לבד ומשום כך התיר, וכמבואר עוד בדבריו בשער הציון (ס"ק ס').
ג' - יש לצרף עוד שיטת הרמב"ן (בשבת קנא.' ד"ה 'הא') שמותר לקרוא באגרות שלום (והובאה שיטתו גם בר"ן שם דף סד:' מדפי הרי"ף ד"ה 'תנו'), שלא אסרו חז"ל שמא יקרא בשטרי הדיוטות אלא דברים הדומים לחשבונות ולשיטתו מותר לקרוא חדשות וספרי סיפורים, ואף ששיטת רוב הראשונים (רא"ש שבת פרק כג' סי' א', רשב"א שבת קמט') שאסור לקרוא אגרות שלום גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' שז' סע' יג', אך כתב בשו"ת הרשב"א חלק ז' סי' שמו' שאין כח בידינו למחות ביד המיקל כהרמב"ן. וגם הט"ז סי' שז' ס"ק יא' פסק כהרמב"ן. ואמנם להלכה לא הוזכרה דעת הרמב"ן בשו"ע ובמ"ב (אם כי הובאה בב"י), אך אין למחות ביד הנוהגים להקל כשיטתו.
ד' – שיטת הרמ"א בסי' שז' סע' טז' שמותר לקרוא סיפורים הכתובים בלשון הקודש אבל לא פרסומות מסחר, ובמ"ב שם בס"ק סד' הביא שהרבה אחרונים חולקים ע"ז ואוסרים גם בלשון הקודש, ובזמנינו קשה יותר להקל בזה כיון שכולם יודעים לשה"ק ורק קטנים שמתרגלים עכשיו בקריאה אפשר לצרף שיטה זו שלא למחות בהם. ובצירוף כל דעות אלו אף שאין להקל בזה, מ"מ אין למחות ביד נשים וקטנים הקוראים בספרי סיפורים.
וכן לגבי קריאת ספרי 'קומיקס' בשבת, דינם כספרי סיפורים כדלעיל, ודינם מבואר בגמרא שבת (קמט' ע"א) "תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת", וטעם האיסור משום שדומה לשטרי הדיוטות, ובשולחן ערוך (סימן שז' סע' טו') כתב "כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות, או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני, אסור לקרות בו בשבת", והעתיק דברי הגמרא עם פירוש רש"י שפירש שכל האיסור הוא באופן שמצייר מעשים וכתוב זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני שבזה נראה כשטרי הדיוטות, אבל באופן שהדמויות המצוירות מדברות כביכול דרך הכתב, והכתב לא מבאר את הציור עצמו – אין בזה איסור של כתב המהלך תחת הצורה, ודין ספרי הקומיקס ככל ספרי ספורים.
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב באופן נפלא ביותר ויתן לו השם כח ועוצמה לחבר עוד חיבורים מחוכמים אשר יאירו עיני המעיינים.