ראיתי את הקונטרס שחיבר הרה"ג עידן אלמוג שליט"א בהלכות ברכת הפת והוא כתוב יפה מאד.
ואכתוב הערה אחת, יש לדון בלחמניות מתוקות, ופיצה שעשויה עם מי חלב, ובורקסים גדולים שדרך אנשים לאכול את זה בתור ארוחת צהריים וכדו' מה ברכתם. שיש לדון שכל מה שמברכים על פת הבאה בכיסנין מזונות, זה רק בדבר שדרך לאכול לתענוג בצורה ארעית, אבל מאכלים אלו שדרך לאכול בקביעות בתורת סעודה, אף אם אוכל מזה מעט יברך המוציא.
והמחבר שליט"א דן בזה, ויש לזה כמה ראיות ונראה קצת מהם אך לא נוכל להאריך בכל זה, הדרכי משה מקשה על הבית יוסף שסובר שאם ניכר בטעמו של השמן או היין בעיסה ברכתו מזונות, שאם כן איך אוכלים בשבת חלות מתוקות ומברכים על זה המוציא, ולפי הבית יוסף יצטרכו לברך בשבת על החלות מזונות, וקשה על הדרכי משה הרי חלות מתוקות בשבת רגילים לאכלם בתורת סעודה ולכן ברכתו המוציא, ולכאורה מכאן נראה שסובר הד"מ שאף לחמניות מזונות ופיצה ברכתו מזונות, ומאידך לדעת הבית יוסף נראה שדבר שרגילים לקבוע על זה סעודה ברכתו המוציא, ולפי זה יצא שלספרדים פיצה, לחמניות מזונות, וחלות מתוקות בשבת, כולם ברכתם המוציא. ולכאורה לרמ"א בד"מ ברכת כל אלו מזונות אך אפשר שרק בחלות מתוקות שרגילים לאכלם רק בשבת בזה ברכתם מזונות אך לא מסתבר כ"כ חילוק זה וצ"ע.
אך יש להקשות על דברי הד"מ שלפי דברי המגן אברהם שמצרפים את שאר המאכלים, הרי כיון שבסעודת שבת אוכלים עוד דברים, לכן מברכים המוציא כי מצרפים את שאר המאכלים וצ"ל שמקשה באופן שאינו אוכל בסעודת שבת רק את החלות המתוקות.
ויש עוד ראיה לדין זה מהעיסה שעושין בפורים שזה היה החלה שאכלו בסעודת פורים והיו ממלאים אותה בשומשמין ומבואר בט"ז ובשו"ע הרב ובביה"ל ד"ה שכמעט הדבש שברכת העיסה מזונות, ויל"ד בזה, שזה עיסה שקובעים על זה סעודה רק בפורים וצ"ע עוד בזה, וכן מדברי המג"א והט"ז בסו"ס קסח' ואכמ"ל בכל זה.
יה"ר שיזכה המחבר שליט"א להמשיך לעמול בתורה בכל כוחו בזמנו הפנוי, כשם שזכה עד עכשיו, וימשיך להוציא עוד בירורי הלכה ערוכים בטוט"ד.