חשון תשפ"ב
הנה ראיתי את החיבור שחיבר הבה"ח יהודה שווילי שליט"א הנקרא שם "מצווה בו יותר מבשלוחו" חיבור נפלא מאוד בגדרי מצווה זו, ומלבן זאת היטב בצורה ברורה ונפלאה, וניכר מתוך החיבור עמלו ויגיעו בתורה, בשקידה עצומה.
בענין הנדון בספרו בהרחבה האם צריך שליחות במילה או שלא מהני שליחות במילה או שאף בלי דין שליחות מקיים האב את מצוותו במה שדואג שבנו יהיה מהול, [עיין תוס' רי''ד בקידושין כ''ט ומהר''ח או''ז סי' י''א ובראשונים בפסחים [ז'] רמב''ן ריטב''א ומאירי שם שנראה דעתם שמספיק לדאוג שהבן יהיה מהול ועיין או''ז הלכות מילה סי' ק''ז ודרכ''מ יו''ד רס''ד ובשיו''ב יו''ד שם ובפלתי סי' כ''ח ובשו''ת חת''ס או''ח קנ''ט ושו''ת כת''ס יו''ד קכ''א ומקנה קידושין כ''ט ובית הלוי ח''א סי' י' דעתם בביאור האו''ז והרא''ש שצריך שליחות ומהני שליחות ודרך כיבוד לא מהני]
ויש לדון במה שרבים נוהגים כשקורים למוהל למול שואלים את המוהל מתי יש לו זמן פנוי והמוהל קובע זמן והאבא לא ממנה אותו במפורש להיות שליח למול, ולשיטות הסוברים שדי שהאבא דואג שבנו יהיה מהול מהני ומקיים האב מצוותו אך לשיטות שסוברים שצריך דוקא שליחות ומהני שליחות במילה יל''ע אם מהני באופן זה, והנה מבואר בגיטין ס''ו שהאומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי מועיל מדין שליחות והקשה הרמב''ן מהא שמבואר בנדרים ל''ו שגבי תרומה כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום שלא הוי שליחות עיי''ש ברמב''ן ובר''ן מש''כ בזה, ובביאור דברי הרמב''ן כתב הרעק''א ב''מ כ''ב וכ''כ החזו''א מעשרות סי' ז' דס''ל דוודאי בעינן דעתו ומהני מדין זכין וכמש''כ בתרומת הדשן סי' קפ''ח ומובא ברמ''א סי' שכ''ח ס''ג
ויש בזה שלש דרגות וכמבואר בחזו''א שם גילוי דעת [שאם יהיה איזה אופן שלא יהיה זכין לא מהני] זכין ושליחות, והיינו דזה ברור דלא כל רצון והסכמה שהשני יעשה אז הפעולה הוי שליחות ורק לפעמים מהני מדין זכין, דעת הר''ן דבעינן שליחות דוקא ולא מהני בזה זכין וכ''כ הקצות סי' רמ''ג בדעת התוס' וברשב''א נדרים ל''ו דל''מ בזה זכין דלא אמרינן זכין מאדם, וכ''כ הקצות בסי' שפ''ב דל''מ זכין במילה דהוי זכין מאדם ואכן בריטב''א ותוס' הרא''ש בקידושין מ''א לגבי קרבן פסח מבואר דשפיר מהני זכין דאמרינן זכין מאדם, וא''כ אם לא אמרינן זכין במילה לדעות דמהני שליחות ובעינן שליחות [או''ז ורא''ש לדעת פלתי וחת''ס וכת''ס וכן דעת הדרכ''מ] אם כן לא מהני וגם אם כן מהני זכין מאדם כדעת הרמב''ן הנ''ל וכמש''כ הרעק''א בדעתו וכמו שדעת התרומת הדשן מ''מ י''ל דדין זכין לא מהני לקיים מצות מילה ורק בתרומה לחלות התרומה מהני זכין לדעות דמהני
נמצא דאיכא כמה ספקות אם צריך שליחות זה וודאי דגילוי דעת לא הוי שליחות רק יש לדון מדין זכיה ותלוי אם מהני זכין מאדם וגם אם מהני י''ל דלא מהני לענין קיום קיום המצוה וכ''כ הפלא יועץ ערך מילה שיאמר מפורש למוהל שממנה אותו לשליח וכ''כ הגר''ח פלאג'י בספרו תוכחת חיים פרשת לך לך דצריך לעשות שליח בפירוש, אמנם בחזו''א מעשרות סי' ז' הוכיח דאם המוהל ישאל האם למול את בנך והוא ינענע בראשו ששפיר הוי שליחות [וכמו שמצינו בגט דמהני הרכנת ראשו גיטין ס''ז ב' ושו''ע אעה''ז קכ''א] וכמו שאם אומר למוהל מול את בני דשפיר הוי שליחות גמורה אף שלא אמר אני ממנה אותך לשליח ודברי הפלא יועץ והגר''ח פלאג'י לאו דוקא ונראה דבר חדש שלשיטות שסוברים שלא מהני שליחות במילה עיין קצות סי' שפ''ב בדעת הרא''ש והאו''ז אם יתן כסף למוהל יהיה דינו כפועל ויהני כמו שמצינו לגבי שליח לדבר עבירה שלגבי פועל מהני עיין ב''מ י' לפי הפני יהושע כתובות פ''ד וכן מצינו לגבי עכו''ם שאף שאין שליחות לעכו''ם ב''מ ע''א פועל מועיל עיין מחנ''א שלוחין סי' י''א ומנח''ח תקמ''ו אך יש לדון שאסור לקחת שכר על המילה עיין יו''ד רס''א
והמחבר האריך בענינים אלו בספרו והרחיב הרבה בגדרי מצוה בו יותר מבשלוחו בהיקף נרחב בדברי הראשונים והאחרונים, מלא מזן אל זן יה"ר שיזכה המחבר להמשיך להוציא עוד הרבה חיבורים בכל מקצועות התורה.