בס"ד סיון תשפ"ד
ראיתי את החיבור ״נחלת יצחק״ על ישוב ארץ ישראל שחיברו הבחור החשוב יצחק דיאמנט ני״ו והוא חיבור נפלא ביותר אשר מברר ומלבן פרטי דינים אלו בטוב טעם ודעת וברוב תבונה והשכל.
הבונה דירה בארץ ישראל או מרחיב את דירתו הקיימת מקיים בזה מצות יישוב ארץ ישראל (עי' ירושלמי סוטה פ"ח ה"ד).
בקניית דירה בארץ ישראל, אם קונה מאינו יהודי מקיים מצות יישוב א"י, ולפעמים אף הקונה מישראל מקיים בזה מצוה.
ובחרדים (מצוות התלויות בארץ פ״ב אות טז) כתב שבכל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים מצווה זו.
והאריך המחבר (בשער ו') בעניין זה האם צריך כוונה לשם מצווה, והאם אדם שנמצא בארץ ישראל בגלל שלא מכוון לשם מצווה מפסיד רבבות מצוות של ישוב ארץ ישראל בגלל שלא כיוון לשם מצווה, ומתי צריך לכוון האם בכל רגע, בכל יום, או בגיל הגיעו לחיוב מצוות ,
ולכאורה נראה שיש לכוון לשם מצוה כיון שמצוות צריכות כוונה ובזה לא שייכים דברי החיי אדם (הובאו במ"ב סי' ס' ס"ק י') שבסתמא מכוון לשם מצווה כיון שכל אדם קונה דירה ואין ניכר בזה מעשה מצווה ולכן יש לכוון במחשבה לשם מצווה וכן מבואר בשו״ע הרב (סי' רמח סי״ג לקו״א שם סק״ח).
אולם יש לצדד לפי מה שכתבו האחרונים [מלא הרועים אות מ' מערכת מצ״כ אמרי בינה או״ח סי' יד וקובץ שמועות ב״מ אות ח'] שמצוות שעיקרן התוצאה אין הכוונה מעכבת, וה״נ כיון שהעיקר זה התוצאה שיהיה בארץ ישראל אין הכוונה מעכבת.
ועוד יש לדון שכיון שאין בזה מעשה אין הכוונה מעכבת, וכמו שכתב המנ״ח מצווה א' ומטעם זה אף למהר״ח או״ז (יא) שיש קיום מצווה בכל רגע שהוא מהול אין הכוונה מעכבת כמו שנתבאר באזמרה לשמך ברית מילה.
וכן במצות מזוזה כשאדם נכנס לגור בבית שיש בו מזוזה אך לא מכוין לשם מצוה לא מקיים מצוה ולפי המנ"ח הנ"ל שאם אין מעשה אי"צ כוונה יש לדון שהמצוה היא בזה שהמזוזה קבועה בפתח ולא בקביעת המזוזה ולכן אין הכוונה מעכבת (ועי' חת"ס אבה"ז ח"ב סי"צ).
ולגבי מה שהאריך המחבר בענין חנוכת הבית אכתוב פרטי דינים.
בנה או קנה בית חדש חונכים את הבית (עי' דברים כ' סוטה מג' ורמב"ם פ"ז ממלכים).
שכר דירה אין צריך לעשות חנוכת הבית אולם רבים מהספרדים נוהגים ע"פ הגר"ח פלאגי בסו"ס ימצא חיים סדר חנוכת הבית שאף השוכר דירה עושה חנוכת הבית.
החנוכה היא ע"י קביעת מזוזה (תיב"ע דברים שם) וע"י סעודה (עי' תנחומא בראשית ב' זוהר ויקרא ג ע"ב ועי' שו"ת תורה לשמה סי' תפד').
ונחלקו האם סעודה זו נחשבת סעודת מצוה דעת התשב"ץ [תשב"ץ קטן דיני חנוכה ופורים אות קע'] שזו היא סעודת רשות.
וביש"ש בב"ק (פ"ז סי' לז') שרק אם מדברים שם דברי תורה נחשב סעודת מצוה.
ובשו"ת באר שבע סי' ע' כתב שבא"י נחשב סעודת מצוה משום ישוב א"י ובחו"ל נחשב סעודת רשות [עי' מג"א סי' תקסח' סק"ה].
אך בשאילתות (שאילתא א') מבואר שנחשב סעודת מצוה אף בחו"ל (עי' שו"ת תורה לשמה סי' תפד', ובא"ח פרשת ראה, שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' ח').
מנהגים שונים נאמרו בסדר אמירת בקשות בחנוכת הבית רבים נוהגים לפי סדר חנוכת הבית שסידר החיד"א ובני אשכנז רבים נוהגים לומר טו' פרקי שיר המעלות יושב בסתר (צא') ומזמור שיר חנוכת הבית (ל').
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך שקידה ויגיעה עצומה ויראתו הקודמת לחכמתו ומידותיו המיוחדות יה״ר שיזכה להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים בעוד מקצועות התורה.