בס"ד תמוז פ"ג
ראיתי את החיבור "מפתח של חייה״ שחיברו הרב הגאון יוסף עזרא שליט"א ובאו בו פסקי הלכות בענינים הקשורים ללידה והמסתעף וכל דבר בא ממקורו טהור וכל אחד יכול לראות את הדברים במקורם ותיתי לו להמחבר שזיכנו בחיבורו החשוב זה שנצרך מאוד.
והנה יש להעיר מה שמצינו בתוס' כתובות (פ״ג ע״ב) שרוב פעמים אישה מסתכנת בלידה ובב״ק (מ״ט ע״א) מבואר שרק מבכרת מסוכנת בשעת לידה והעיר בזה בתפארת ישראל בב״ק (פרק ה')
ומצינו במגיד משנה (פ״ב) מהלכות שבת שכתב שבדרך הטבע אין אחת מאלף מתה בשעת לידה וצ״ע מהתוס' הנ״ל.
ויש לבאר שאישה בשעת לידה נכנסת לחשש סכנה כי בהסתבכות קלה יכולה למות אך בפועל אחת מאלף לא מתה כי בדרך כלל הקב״ה דואג ליולדת שלא יהיה הסתבכויות אבל עצם המצב הוא כניסה לסכנה.
ואכתוב הערה אחת בעניני מילה, בשו"ת מהר"ח או"ז (סי' יא), כתב שמקיים מצוות מילה בכל רגע שהוא מהול, וראייתו ממנחות()מג) "בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו "ומזה הוכיח המהר"ח או"ז שמקיימים מצוות מילה על כל רגע, ולכן כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו. אולם ברש"י שבת קל ד"ה שש אנוכי "דכל שאר מצות אינן מוכיחות כל שעה כגון תפילין ומזוזה וציצית דאינן כשהוא בשדה וערום בבית המרחץ אבל זו מעיד עליהם לעולם כדאמרינן במנחות (מג) בדוד״ ומבוא' ברש"י שהביאור בגמ' במנחות הוא כיון שנזכר במילה שבבשרו זה סימן היכר לכך שהוא יהודי, ולפי"ז אי"ז ראיה שמקיים מצוות מילה כל רגע, (ועי' פרי יצחק ח"ב סי' ל(. וכן נראה קצת מדברי התוס ב"ק (נו:) ובסוכה (כה) דתוס' דנו האם ביכול לקיים שתיהם עוסק במצווה פטור, והוכיחו התוס' אטו אדם שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו וכי יפטר מכל המצוות, דלכאו' מוכח מהא דלא הזכירו תוס' מילה שבגופו נראה שסבירא להו שאין בכך שהוא מהול קיום מצווה כל רגע. ויש להעיר לשי' המהר"ח או"ז איך מקיימים מצוות מילה כל רגע, הרי מצוות צריכות כוונה, ואיך נימא דמקיים כל רגע והא לא מכוונים למצוות מילה כל רגע מימי חייו, וי"ל שכיון שהקיום הוא כל החיים הוא בלא מעשה אי"צ כוונה, [עי' מנחת חינוך מצווה א], אולם יל"ד כיון שהמילה עצמה היא כן ע"י מעשה, יצטרכו כוונה, אבל זה נעשה בקטנות, ויל"ע בכ"ז.
ושוב אחזור בשבח החיבור שמברר היטב את ההלכות המעשיות הנצרכות בשפה ברורה יה״ר שיזכה להמשיך לשקוד על התורה מתוך נחת ושלווה ולהוציא עוד חיבורים לזכות בהם את הרבים.