בס"ד מנחם אב תשפ"ב
ראיתי את החיבור "אור פני משה" על מסכת קידושין שחיברו הבחור החשוב משה פרחי ני"ו שנכתב מתוך עמל ויגיעה רב בטוב טעם ודעת יורד לעומק הפשט בצורה נפלאה ובתבונה יתרה
בענין האמור בספרו (דף ז') לגבי דין עבד כנעני יש לדון האם אפשר לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים עבור אינם שות"מ מדין עבד כנעני וכן האם בעל יכול לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים עבור אשתו מדין עבד כנעני
ויש לדון בזה לפי הריטב"א קידושין שם שסובר שדין עבד כנעני זה אף בלי שהבעלים ימנה אותו לשליח האם זה רק בקנינים וקידושין או גם במצוות ויתבאר להלן:
ובשיטת רש"י קידושין שם לכאורה נראה שלדעתו זה לא מועיל שכתב רש"י שם לבאר מה שאמור שם בגמרא שמועיל נתינת אחר עבור הבעל שזה מדובר בשליח של הבעל לתת מכסף השליח לאשה וזה מועיל מדין עבד כנעני
ובפשוטו נראה שדעת רש"י שכל מה שמועיל כסף של אחרים זה רק אם הוא שליח אבל בלא שליחות לא נאמר דין עבד כנעני
אמנם יש לומר שכל דברי רש"י זה רק בקידושין וכמו שכתב האמרי בינה בקונטרס הקנינים סי' ד' משום שצריך בקידושין מעשה נתינת הבעל לכן צריך שליחות אבל בעלמא בדים עבד כנעני לא צריך שליחות
ובענין הנידון האמור לעיל האם עבד כנעני מועיל רק בקנינים או גם במצות נחלקו בזה האחרונים שהנה מצינו לגבי פדיון הבן כשאב לא פודה את בנו [כגון שהאב חולה או שאינו שותו''מ] האם יכול אחר לפדותו שמדברי הרמ''א הט''ז והש''ך סי' שה' סעי' י' נראה שדעתם שלא מועיל ואף החולקים שם שמועיל הוא מדין זכיה
אך דעת הגר''א (סי' שה' ס''ק יז') ומחנה אפרים הלכות זכיה ומתנה סימן ז' ושות אבני נזר יו''ד שצה' שמהני אף בלא דעת האב ולא מדין זכיה [ובשו''ת אבני נזר שם כתב שמועיל מדין עבד כנעני]
ובשו''ת חמדת שלמה יו''ד סי' לב' הובא תשובת "הנתיבות" שכתב שלא מועיל נתינת אחר מדין עבד כנעני מכיון שיש דין נתינה ונתינת אחר לא נחשבת כאילו נתן הוא ורק בקידושן וקניינים שדאי בקבלת אחרים את הכסף עבורו
וביאור מח' זו האם מועיל דין ע''כ במצוות [שלדעת האבנ''ז מועיל ולדעת "הנתיבות" לא מועיל] או רק בקידושין ומקח תלוי בחקירה האם בדין עבד כנעני מתיחס מעשה הנתינה של האחר כאילו נתן הוא או שאין מתיחס מעשה הנתינה של האחר כאילו נתן הוא אלא שדי בקבלת האשה והמוכר את הכסף בעבור הקונה/הבעל כיון שהכסף ניתן בעבורם די בכך אבל אין זה נחשב כאילו נתן ממש הקונה/הבעל ולפ"ז במצוות שיש דין שיתן ממש האדם לא מועיל דין עבד כנעני.
וחקר בזה בברכ"ש קידושין סי' ו' עיי"ש מש"כ בזה בפלוגתת הרשב"א והרמב"ם וע"ע בחי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם במכתבים בסוף הספר.
וע"ע עונג יו"ט סי' פז' שאם אדם נדר לתת צדקה מועיל נתינת אחר מדין עבד כנעני ויל"ד שזה תלוי בהנ"ל
ושוב אחזור בשבח החיבור שנכתב מתוך בקשת ובירור האמת בהבנת הסוגייות יה"ר שיזכה להמשיך לעמול ולשקוד בתורה ולהוציא עוד חיבורים מתוך שלווה ומנוחת הנפש.