בס"ד טבת תשפ"ה
ראיתי את החיבור "ידיעות לרכישת תפילין" שחיברו הרב יאיר מינקוס שליט"א, והוא חיבור אשר מבאר ומברר את הלכות תפילין בצורה מעשית באופן נפלא ביותר.
קולמוס פלסטיק, קרמי ונירוסטה
ומה שכתב לגבי קולמוס העשוי מפלסטיק או קרמי, נראה שכשר לכתיבה. ולגבי קולמוס נירוסטה, נראה שבדיעבד אם כתב בו כשר, אך חובה להודיע על כך לקונה [עיין רמ"א (אבן העזר קכה ויו"ד רעא), ובדיעבד יש להכשיר גם בקולמוס מברזל [נירוסטה] כמבואר בערוך השולחן (אבהע"ז שם סעי' לה) ובקסת הסופר (סי' ג סעי' ו) ובלשכת הסופר שם (ס"ק ה)].
טבילת עזרא
ומה שכתב לגבי טבילת עזרא, יש סופרים המקפידים לטבול טבילת עזרא לפני כתיבת השמות הקדושים, ונכון להקפיד בזה [קסת הסופר (סי' י סעי' יח), ערוך השולחן (סעי' מב). והדברים מבוארים כבר בהלכות קטנות (הלכות ספר תורה ג, ב מדפה"ר), ובנימוק"י (שם) שהניח שמות שלא רצה לכותבן, וכן הוא במושב זקנים (פרשת פקודי), ובספר האשכול (הלכות ספר תורה סי' יז). ונראה שאם אינו יכול לטבול מהני בתשעה קבין, אך אין זה מועיל לתוספת קדושה, עיין בהערה הבאה. והדבר תלוי בקפידת הקונה].
ונאה לסופר לטבול תמיד בכל יום שכותב בו [לדוד אמת (להחיד"א, תורת השלמים סי' יח אות יח) שכתב, 'נאה לסופר טבילה תמידית'. ונראה שלענין זה לא מהני בתשעה קבין שאינם מועילים לתוספת קדושה].
מריחת 'לכה' תחת הבתים
ואכתוב בעניין לכה תחת הבתים, נראה שטוב שלא למרוח שכבת 'לכה' [שיש בה ממשות] תחת הבתים מחשש חציצה אף שמן הדין אינו חוצץ.
במריחת שמן הנספג בתחתית הבית ואין בו ממשות, אין חשש חציצה, שכל שאין בו ממש אינו חוצץ כמבואר בשולחן ערוך (סי' קס"א ס"ב), ואמנם בנשמת אדם (כלל מ' ס"ב) כתב שכל שהוא ברובו גם דבר שאין בו ממש חוצץ, ואולם במשנה ברורה (שם סקי"ד) משמע שדבר שאין בו ממש אינו חוצץ כלל.
אכן במריחת 'לכה' יש ממשות, אלא שעדיין יש לדון מאחר ונעשה לשמור את הבית הרי זה כמו שנעשה לנוי, וכל לנאותו אינו חוצץ כמבואר בסוכה (לז, א) ובשולחן ערוך (סי' תרנ"א ס"ז), ובזה שהוא צורך הבית אפשר שהוא אף יותר מעשוי לנוי, וכן כתב בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סי' רפ"ח) שכל שנעשה לשמור ולהגן הרי הוא כעשוי לנוי שאינו חוצץ. ועיין פתחי תשובה (יו"ד סי' קצ"ח סקכ"ג) שהביא מתשובת פני אריה באותם המפזרים על ראשם אבק לבן שאינו חוצץ בתפילין כיון שעשוי לנוי וכל לנאותו אינו חוצץ.
ואמנם בברכי יוסף (סי' כ"ז אות א') הביא מהמשנה למלך דתפילין דינם כבגדי כהונה שצריך שיגעו בגופו, ומטעם זה כתב שגם לח חוצץ בתפילין. ועל פי זה כתב בקשר גודל (סי' ג' אות ל"א) לחלוק על הפני אריה דגם לנוי חוצץ בתפילין כיון שצריך שיהיו על בשרו ממש כבגדי כהונה, וכן כתב באבני נזר (או"ח סי' תל"ב אות א') שכל שצריך שיגע בבשרו לא מהני שעשוי לנוי [וכעין המבואר ברמב"ן (בכורות פרק ג טז, א) לגבי בכור דהגם דמין במינו אינו חוצץ עדיין לגבי פטר רחם שצריך נוגע אינו חשוב כנוגע], וכן מבואר בשולחן ערוך הרב (סי' תקפ"ו סט"ז) לגבי שופר, ולכן טוב שלא למרוח שכבת 'לכה' שיש בה ממשות על התפילין, אכן אם מרחו התפילין כשרות מן הדין.
ושוב אחזור בשבח החיבור המיוחד, המקיף את הלכות כתיבת ועשיית התפילין באופן ברור ובהיר בשפה השווה לכל נפש, יה"ר שיזכה המחבר שליט"א להמשיך לשקוד על התורה ועל העבודה מתוך שלווה ונחת.