שו"ת ופסקי הלכה

חיוב להשתתף בסעודת ברית

שאלה: מי שהוזמן להשתתף בברית מילה, אך קשה לו להשתתף, האם חייב להשתתף בסעודת המצוה.

תשובה: באופן שלא הזמינוהו בלשון "הזמנה", אלא רק הודיעוהו על זמן ומקום הברית אינו חייב להשתתף בסעודה. ונראה דאף אם הזמינוהו בלשון "הזמנה", אם לא הגיע כלל להשתתף בברית, או אף אם הגיע לברית ויצא בסיום הברית קודם שהתחילה הסעודה, אינו חייב להשתתף בסעודה.

מקור הדין: בפסחים (קיג' ע"ב) מבואר: "שבעה מנודין לשמים... מי שאין מיסב בחבורה של מצוה". ופירש רשב"ם (ד"ה בחבורת): "כגון משתה של ברית מילה או בת כהן לכהן". וכן מבואר בתוספות (שם קיד.' ד"ה 'ואין', והוסיף תוס' שהיינו דוקא כשיש שם בני אדם מהוגנים). הרמ"א סי' רסה' סע' יב' העתיק להלכה את דברי הגמ'. באחרונים (קיצוש"ע סי' קסג' סע' ח', פת"ש סי' רסה' ס"ק יח', ערוה"ש סי' רסה' סע' ל"ז) משמע שהחיוב להשתתף הוא רק אם הוזמן לברית, ולא אם הודיעו לו שיש ברית אך לא הזמינוהו.

אמנם אף אם הוזמן אפשר להקל שלא להשתתף או לצאת לפני התחלת הסעודה, כיון שמשמעות הגמ' שרק אם היה במקום בתחילת הסעודה ונמנע מלהסב הוא בכלל הנידוי, אך אם אינו במקום או הולך מיד אחר הברית לפני התחלת הסעודה – אינו מנודה (ואף דמהאחרונים הנ"ל משמע שאם הוזמן חייב לבוא, פשטות הגמ' אינו כן), וטעם נוסף שרוב פעמים יש מי שאינו מהוגן בסעודה ואז אין להשתתף בסעודה זו כמבואר בתוס' בפסחים הנ"ל (ערוך השולחן שם), וכן מפני שבדרך כלל בהזמנה לברית מתכוונים להזמנה להשתתף בקיום מצות הברית ולא בסעודה שאחריה.

המתנה בין בשר לחלב לסובל מכאבי ראש

שאלה: האם מי שסובל מכאבי ראש צריך להמתין שש שעות בין בשר לחלב.

תשובה: אפשר להמתין שעה אחת.

מקור הדין: חכמת אדם כלל מ', פתחי תשובה יו"ד פ"ט, ערוך השולחן שם סע' ז.

חיוב ציצית בצווארון של מעיל או סוודר

סוודרים או מעילים שמרובעים למעלה בצווארון ירא שמים יחמיר לעגלם.

ואופן העיגול הוא ע"י חיתוך את הכנף בעיגול, ומבואר במנחות לז' ובסי' י' סע' ג' שלא מועיל לקפל ולתפור בעיגול, אך מבואר שם בבה"ל ד"ה 'לא נפטרה' שאם תפרו עד שאינו ניכר כלל התפר כדרך שהחייטים עושים, מהני.

אמירת 'ויכלו' מתוך הכתב

שאלה: האם פסוקי 'ויכלו' שבקידוש צריך שיאמרו מתוך הכתב, שהרי קי"ל 'דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ'.

תשובה: כתב הרא"ש (פרק ערבי פסחים סי' טו') והוב"ד בטור (סי' רעא') שהטעם שאומרים 'ויכלו' בקידוש כדי להוציא את בניו ובני ביתו שלא התפללו.

ובהגהות מיימוניות (הל' שבת פרק כט') הביא בשם המדרש (וכן הוא ברוקח ומובא במ"ב סי' רעא' ס"ק מה') שחייב אדם לומר 'ויכלו' ג' פעמים בשבת, הראשון בשמו"ע של ערבית, והשני לאחר התפילה, והשלישי על הכוס. ולפי המבואר בגיטין ס' ובאו"ח סי' מט' שדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ, א"כ מן הדין היה שצריך לומר 'ויכלו' מתוך הכתב, אלא שמבואר באו"ח (סי' מט') שדברים השגורים בפי כל רשאי לאומרם בע"פ.

אמנם כתב המג"א (שם ס"ק יא' בשם הב"ח) שאף בדברים השגורים בפי כל מותר רק לאומרם בינו לבין עצמו, אבל אסור לאומרם בע"פ להוציא אחרים יד"ח, ולפי זה צריך לומר 'ויכלו' מתוך הכתב, אמנם הפמ"ג (שם א"א סק"א) כתב להקל שאם הפסוקים שגורים בפי הכל, יכול לאומרם בע"פ אף להוציא אחרים יד"ח, וכן למעשה המנהג להקל בזה כיון שסומכים על שיטות אלו שבדבר השגור בפי כל מותר לאומרו בע"פ אף להוציא אחרים יד"ח, ומטעם נוסף שדין זה שאין להוציא אחרים יד"ח הע"פ הוא רק כשמוציאים ציבור של עשרה, אבל במקום שאין דין ציבור ומוציא אחרים אף שהם פחות מעשרה - אין חיסרון באמירה בע"פ.

הנחת קליפות פיצוחים על צלחת נקיה בשבת

שאלה: האם מותר לשים קליפות של פיצוחים בתוך צלחת או קערה נקייה בשבת.

תשובה: יש לדון שיהיה בזה איסור של מבטל כלי מהיכנו, אכן במקום שאפשר לנער מיד את הקליפות (כגון לרוקן אותם מהצלחת על מפת הניילון) יש לדון שאין בזה איסור, ולכתחילה עדיף לשים גרעין אחד שלא נתפצח בתוך הצלחת, או להניח בה כפית.

מקור הדין: סי' רסה מ"ב ס"ק ה, הגהות חת"ס על מג"א שח ס"ק נא כתב שטוב להניח חתיכת פת בקערה ששמים בה קליפות ביצים ואגוזים. משמע מדבריו שאין איסור מדינא. ואפשר שטעמו כיון שאפשר לנער את הקליפות ומבואר בסימן רסה שאם אפשר לנער מיד אין איסור ביטול כלי מהיכנו. אך בשולחן ערוך הרב סי' רסו קונטרס אחרון ס"ק יא מבואר שאם ניכר מחשבתו שאין דעתו לנער מיד דינו כמבטל כלי מהיכנו לשעה שמותר רק במקום הפסד מרובה, ולדבריו אסור להניח קליפות בצלחת, וכן כתב בבן איש חי שנה ב פרשת מקץ שאסור להניח קליפות ביצים ואגוזים בצלחת ריקה).

טעה והזכיר 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח'

שאלה: טעה ואמר 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם', האם חוזר.

תשובה: במוסף של שמיני עצרת מתחילים לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. כיון שבארץ ישראל מזכירים בקיץ טל, מי שטעה ואמר 'מוריד הטל' במקום 'מוריד הגשם' - אינו חוזר. אמנם, אם עדיין עומד בברכת 'אתה גיבור' יכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם באמצע הברכה - אך בסיום ענין, כגון; מכלכל חיים בחסד, משיב הרוח ומוריד הגשם, וימשיך - מחייה מתים ברחמים רבים... (ואל יאמר; סומך, משיב הרוח ומוריד הגשים... נופלים...). החל לומר 'ונאמן אתה...' יאמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ויחזור ל'ונאמן אתה' וזאת מכיון ש'ונאמן אתה...' הוא אמצע ענין (ולסיים את הענין עד 'להחיות מתים' ואז לומר 'משיב הרוח...' ולסיים 'ברוך אתה...' אינו יכול שכן יש להסמיך ענין הברכה לחתימתה). אמר ברוך אתה ה'.... כיון שאמר שם השם ממשיך כדרכו ואינו חוזר (והעצה הידועה לסיים '...למדני חוקיך' אינה נכונה במקרה זה שכן כיון שמדינא אינו צריך לחזור, אמירת למדני חוקיך מהווה הפסק ולכן אין לאומרה)

מקורות: שו"ע או"ח סי' קיד' סע' ה' – ו'

הזכיר 'מוריד הטל' וסיים הברכה

שאלה: מה הדין אם טעה ואמר 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח...' וסיים את ברכת מחיה המתים – האם יכול לתקן ולומר 'משיב הרוח' בין הברכות לפני 'אתה קדוש'.

תשובה: יש להמשיך 'אתה קדוש' ולא לומר 'משיב הרוח' (למרות שיש מקרים שכן אפשר להשלים בין הברכות).

מקורות: שו"ע או"ח סי' קיד'. באור הדין: יש מחלוקת ראשונים במקרה שעדיין לא החל את הברכה הבאה האם נחשב עדיין שאוחז בברכה הקודמת או לא ולהלכה נפסק שאכן נחשב. אמנם, כל זה לגבי דברים שכששכח לומר חוזר ומתפלל (כגון יעלה ויבוא בכל תפילות החגים ובר"ח בשחרית ומנחה) אבל כשאינו צריך לחזור ולהתפלל (כגון כששכח לומר יעלה ויבוא בערבית דראש חודש או במקרה זה במשיב הרוח) - אין לומר משיב הרוח לאחר החתימה ועל כן ממשיך כדרכו.