דיני שנים מקרא ואחד תרגום וברכת ברקים ורעמים - ב’

שנים מקרא ואחד תרגום

האם די בקריאת שנים מקרא עם פירוש רש"י במקום תרגום

נחלקו בזה הראשונים ולהלכה נפסק שאם למד שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י יצא ידי חובה, אך ירא שמים יקרא גם תרגום.

סי' רפ"ה סע' ב'.

האם חובה לקרוא רש"י חוץ מתרגום

מעיקר הדין אם קרא שנים מקרא ואחד תרגום יצא יד"ח, אך ירא שמים יקרא גם רש"י.

מה הדין בפסוק שאין עליו תרגום (כגון 'עטרות ודיבון' [במדבר לב' ג'])

יקרא ג' פעמים מקרא. ובחומשים שלנו כבר נדפס בתרגום לשון המקרא בפסוק שאין עליו תרגום. ויש מחמירים לקרוא תרגום ירושלמי.

ברכות ח'. - "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן". נחלקו הראשונים שם האם בפסוק 'עטרות ודיבן' שאין בו תרגום יקרא ג"פ מקרא או שדי בקריאת שנים מקרא, ויש מחמירים וסוברים שיקרא תרגום ירושלמי (עי' רש"י ותוס' שם ורמב"ם פי"ג מהל' תפילה הל' כה' וטור סי' רפה', שו"ע שם סע' א' ומ"ב ס"ק ג').

השאלות מכאן ולהלן הן לנוהגים כעיקר הדין -
לקרוא שנים מקרא עם תרגום או רק עם רש"י, אך לא שניהם

כאמור מעיקר הדין די מלבד שנים מקרא לקרוא או תרגום או רש"י. האם אפשר לקרוא על חלק מהפסוקים תרגום ועל חלק רש"י

נראה שאפשר לקרוא על חלק מהפסוקים תרגום ועל חלק רש"י (אמנם יר"ש יקרא גם תרגום וגם ילמד פירוש רש"י וכנ"ל).

מי שביכולתו לקרוא או תרגום או רש"י, מה משניהם עדיף

נחלקו הפוסקים בדבר, ודעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד.

היש"ש בקידושין (פ"ב סימן יד' כתב שעדיף לקרוא פירוש רש"י, ודעת הבית יוסף בסי' רפה' בדעת רב עמרם גאון ורב נטרונאי גאון שעדיף לקרוא תרגום כי יש לו מעלה שניתן בסיני (ובבה"ל שם סע' ב' ד"ה 'תרגום' מפקפק בזה), ושע"ת שם כתב בשם הברכי יוסף שע"פ דעת חכמי הקבלה יש להעדיף קריאת תרגום.

היוצאים ידי חובה בקריאת שנים מקרא עם רש"י, כיצד ינהגו בפסוק שאין בו רש"י

יקראו ג' פעמים מקרא (מ"ב שם ס"ק ה'), או פעמיים מקרא ופעם אחת תרגום, ונראה שהאפשרות השניה עדיפא טפי (עי' שו"ת מהר"ם מינץ סי' פז').

פסוק שרש"י פירש רק את חלקו - האם סגי בקריאת פירוש זה או שצריך להשלים את פירוש שאר הפסוק בקריאת תרגום

נראה שיצא ידי חובה בחלק שפירש רש"י.

מבואר באחרונים (שו"ת מהר"ם מינץ סי' פז', מ"ב רפ"ה סק"ה) שפסוקים שאין בהם פירוש רש"י יקרא אותם ג' פעמים, ומשמע שחלקי פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י א"צ לקרוא מקרא נוסף (ועי' בביאור הלכה ד"ה 'תרגום' בסופו).

ושם (בשו"ע רפה' סע' ב') מבואר שמעיקר הדין די בפירוש רש"י [ללא תרגום], ולא נתבאר שם שבמילים בפסוק שאין עליהם פירוש רש"י צריך לקרוא מקרא ג' פעמים, והרי דבר זה מצוי כמעט בכל פסוק שאין פירוש רש"י על כל מילה. ומשמע מזה שדי בפירוש רש"י על המילים שפרשם.

רק שצריך להבין טעמו של דבר - שאם נאמר שמילים שרש"י לא פרשם מבוארים מאליהם - א"כ גם פסוקים שרש"י לא פרשם מבוארים מאליהם - וא"כ למה יצטרכו לקרוא מקרא ג' פעמים, וצ"ע.

האם צריך לקרוא פירוש רש"י בפה

אם קורא רק פירוש רש"י לבד וסומך על זה שמעיקר הדין יוצא יד"ח בפירוש רש"י במקום תרגום - צריך להוציא המילים בפיו, אך אם הוא יר"ש שקורא גם רש"י וגם תרגום - ראה בשאלה הבאה.

יר"ש שקורא רש"י ותרגום האם צריך להוציא בפה את רש"י

יר"ש הקורא גם תרגום די שיקרא פירוש רש"י בהרהור.

האם מי שקורא תרגום ואינו מבין מה שאומר יוצא יד"ח

נראה שצריך להבין את התרגום אך אף אם לא הבין יצא ידי חובה

אף שכתב המ"א בסי' נ' ס"ק ב' ובגר"ז הל' ת"ת פ"ב הי"ב שתורה שבע"פ אם אינו מבין אינו מקיים מצות ת"ת, ולכאו' תרגום הוא תושבע"פ ואם אינו מבין אינו יוצא ידי חובה, אך אפשר שכיון שהוא פירוש לתורה שבכתב דינו כתורה שבכתב [יעויין בח"ח ליקוטי אמרים סי' יח'].

האם צריך לחנך ילדים לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום

נראה שיש בזה דין חינוך, ועכ"פ כשקשה לילד די לחנכו שיקרא שנים מקרא עם רש"י בלא תרגום או שנים מקרא עם התרגום בלא רש"י.

וגיל חינוך לענין זה הוא יותר מגיל חינוך הרגיל בשאר מצוות, כיון שצריך לחנכו לקיים את המצוה כתיקונה - לקרוא שנים מקרא ואחת תרגום בהבנת הדברים, והדבר קשה לילד בגיל צעיר, לכן יש לחנכו החל מהגיל שהוא יכול לעשות כן.

ברכת ברקים ורעמים

בירך על ברקים ותוך כדי דיבור שמע רעמים (או להיפך) האם הברכה פוטרת את שניהם

ברכה אחת פוטרת את שניהם ולא יברך שוב.

בהגהות הגר"ח צאנזר [סי' רכז'] כתב שצריך לברך גם את הברכה השניה כיון שבתחילת הברכה התכוון רק על מה ששמע ואם כן אם בירך על הברק לא פטר את הרעם ולהיפך, אמנם בח"א [כלל סג' אות ז'] כתב דאם הרעם בא תכ"ד לאחר הברק שלא יברך עליו.

בירך על ברקים ותוך כדי הברכה או אף אחר סיום הברכה תכ"ד מהברכה שמע רעמים האם עליו לברך ברכה נוספת

אין לברך ברכה נוספת.

נראה שלפי הח"א הנ"ל אינו דוקא אם הגיע תכ"ד מהברק אלא אפי' תוך כדי הברכה או אפי תכ"ד מהברכה. ויעוין בנדרים פז. מצינו שתכ"ד מהני בקריעה כשסבור שאבוי מת ונתברר שבזמן הקריעה עדיין אביו לא מת ולא חל עדיין חיוב קריעה ומת אביו תכ"ד מהקריעה דמהני הקריעה, ומבואר מזה שתכ"ד נחשב שהמעשה לא נשלם דחשיב כנעשה בבת אחד וכן הוא בשערי יושר [שער ה' פרק כב'].

ראה ברק ועבר תכ"ד מראית הברק או שמיעת הרעם האם יברך

לא יברך עוד והפסיד הברכה, אבל יוכל לברך אם יראה עוד ברקים או אם ישמע רעמים.

ואם שלדעת הט"ז יכול לברך מ"מ פסק במ"ב (סי' רכז' ס"ק יב') דשיעור הברכה הוא דוקא תכ"ד.

האם צריך לראות את גוף הברק או שדי כשרואה את אור הברק לבדו

נראה שדי שרואה את אור הברק ואף אם רואהו דרך חלון עמום וכן כשרואה את האור בתוך ביתו.

האם מפסיקים באמצע ברכת המזון לברך על ברקים ורעמים

להלכה אין להפסיק.

הסי' קפג' סע' ח' פסק השו"ע "לענין לשאול בברכת המזון מפני היראה או מפני הכבוד, יש מי שאומר שדינה כתפלה". ומבואר מזה שברכת המזון דינה כשמו"ע כל דבר, ולפי"ז אין להפסיק אף לברכת ברקים ורעמים, ועי' חזו"א או"ח כח' ג' וכף החיים בסי' קפג' שם.