מוקצה (חלק ב) - כלי שמלאכתו לאיסור (סי’ שח)

כאמור בגליון הקודם, כלי שמלאכתו לאיסור הוא כלי המיועד לשימוש שאסור בשבת. מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור רק לצורך גופו [שימוש בגופו] או לצורך מקומו [שימוש במקומו], אך לא מחמה לצל [כדי שלא ייהרס או ייגנב].

וכגון פטיש המונח על שולחן, מותר לטלטלו רק לצורך שימוש בפטיש במלאכת היתר [כגון לפצח בו אגוזים], או לצורך שימוש במקום בו מונח הפטיש. אך אסור לטלטלו כדי שלא ייהרס או ייגנב במקום בו הוא נמצא.

כלי שמלאכתו לאיסור דרבנן / עובדין דחול / מחמת חומרא

שאלה: האם דווקא כלי שמלאכתו לדבר האסור מדאורייתא נחשב כלי שמלאכתו לאיסור או אף לאיסורים פחותים מכך.

תשובה: גם כלי המיועד לשימוש בדבר שאסור מדרבנן, נחשב כלי שמלאכתו לאיסור (בה"ל סימן שח סע' ג).

ואף אם מיועד לשימוש האסור מחמת עובדין דחול, נחשב כלי שמלאכתו לאיסור (סי' שח סע' נא).

אך אם מיועד לשימוש האסור רק מחמת חומרא, לא נחשב כלי שמלאכתו לאיסור (פמ"ג סי' שלח א"א ס"ק ג, הובא בבה"ל שם ד"ה אסור ולכן).

אופניים

שאלה: האם אופניים נחשב כלי שמלאכתו לאיסור.

תשובה: כן, משום שאסור לרכב בהם בשבת [אמנם באופניים תלת אופן מותר לרכב בשבת].

מקור: עי' שו"ת רב פעלים (ח"א או"ח סי' כה), כה"ח (סי' תד סק"ח).

מטריה

שאלה: האם מותר להרים מטריה שמונחת על הרצפה בשבת.

תשובה: אם היא מפריעה למעבר, מותר לטלטלה, דהוי טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו [ואחר שהרימה, מותר להניחה היכן שרוצה]. אך אם אינה מפריעה למעבר, ורצה להעבירה מקום כדי שלא תישבר, אסור.

מקור: יש הסוברים שמטריה אסורה משום אוהל (בה"ל סי' שטו ס"ח, שו"ת חת"ס או"ח סי' עב, ועי' שו"ת שואל ומשיב תליתאה ח"ב סי' מב) [ואף שכסא טרסקל מותר לפתוח בשבת, וא"כ לכאורה אף מטריה יהא מותר לפתוח בשבת, כיון שהבד מחובר לברזלים, אמנם לדעת הנו"ב (תנינא או"ח סי' ל) כיון שזה נעשה להגן אסור אף בכסא טרסקל], ולדעתם פשוט שמטריה הוי כלי שמלאכתו לאיסור. ואף לשיטת החזו"א שאין במטריה איסור משום עשיית אוהל [דס"ל שכסא טרסקל מותר אף שנעשה להגן] אלא רק משום עובדין דחול, כבר נתבאר שאף דבר האסור מחמת עובדין דחול, נחשב כלי שמלאכתו לאיסור.

כלי שמלאכתו להיתר

התבאר שאסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל [דהיינו כדי שלא ייהרס או ייגנב], אלא רק לצורך גופו ומקומו. אמנם, כלי שמלאכתו להיתר [דהיינו כלי המיועד לשימוש המותר בשבת], מותר בטלטול לצורך גופו ומקומו, וכן מחמה לצל. אמנם הוא אסור בטלטול ללא צורך כלל.

טלטול שעון מחמה לצל

שאלה: האם מותר לטלטל שעון הפועל על בטריות מחמה לצל [האם שעון הוי כלי שמלאכתו לאיסור או להיתר].

תשובה: שעון הוי כלי שמלאכתו להיתר, ומותר לטלטלו מחמה לצל.

מקור: מחד גיסא י"ל ששעון נחשב כלי שמלאכתו להיתר, כיון שהוא מיועד להציג את השעה, והיא מלאכת המותרת בשבת. אך מאידך גיסא י"ל שכיון שלולא שמכניסים בטרייה לשעון, השעון לא פועל, אזי השעון נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור.

ולהלכה נראה ששעון נחשב כלי שמלאכתו להיתר, כיון שהכנסת הבטרייה היא נעשית רק לעיתים רחוקות, ועיקר השימוש בו הוא ידיעת השעה.

הזזת מאוורר

שאלה: האם מאוורר דולק הוי כלי שמלאכתו לאיסור [ומותר לטלטלו רק לצורך גופו או מקומו], או הוי כלי שמלאכתו להיתר [ומותר לטלטלו אף מחמה לצל].

תשובה: הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו רק לצורך גופו או מקומו [ודווקא באופן שאין חשש של הגברת זרם].

מקור: מאוורר שאינו דולק - כיון שצריך לעשות מלאכה אסורה כדי להשתמש בו, הוי כלי שמלאכתו לאיסור.

ומאוורר דולק - יש להסתפק האם כיון שעיקר השימוש בו הוא בשעה שהוא דולק, ושימוש זה מותר בשבת, אזי הוי כלי שמלאכתו להיתר, או דילמא כיון שאי אפשר להשתמש בו ללא ההפעלה נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור.

ונראה שנחשב כלי שמלאכתו לאיסור, כיון שמלאכת האיסור [- הפעלת המאוורר] היא פעולה רגילה הנעשית לעיתים קרובות. ובשונה משעון הפועל על בטריות שנחשב כלי שמלאכתו להיתר, כיון ששם מלאכת האיסור [-הכנסת הבטרייה] נעשית לעיתים רחוקות, וכפי שהתבאר לעיל.

מכונת כביסה ומייבש כביסה ותנור אפיה

שאלה: כיצד מוגדרים בהלכות מוקצה - מכונת כביסה, מייבש כביסה ותנור אפיה.

תשובה: נחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור, כיון שהפעלתם נעשית ע"י מלאכת איסור לעיתים קרובות.

מקרר ומקפיא

שאלה: כיצד מוגדרים בהלכות מוקצה - מקרר ומקפיא.

תשובה: מקרר ומקפיא נחשבים לכלי שמלאכתו להיתר.

אך אם מקפידים שלא להזיזם, נחשבים מוקצה מחמת חסרון כיס.

מקור: אף שהפעלת המקרר והמקפיא נעשית על ידי מלאכת איסור [-הכנסת התקע לשקע], מ"מ הוי כלי שמלאכתו להיתר, כיון שזו פעולה הנעשית לעיתים רחוקות, וכמבואר לעיל.

אך אם מקפידים שלא להזיזם, נחשבים מוקצה מחמת חסרון כיס (עיין משנ"ב סי' שח ס"ק ח), ומ"מ מותר לפתוח את דלת המקרר, כי אפשר לחלק כלי מוקצה לשנים, המקרר עצמו אסור בטלטול משום מוקצה מחמת חסרון כיס, אך הדלת מותרת בטלטול (עי' סי' שט ס"ק יח).

מדבקות

שאלה: כיצד מוגדרים בהלכות מוקצה מדבקות של רבנים שמקבלים בחברת תהילים או באבות ובנים וכד'.

תשובה: דינם ככלי שמלאכתם להיתר.

מקור: משחקים אינם מוקצה (סי' שח סע' מה), ונראה שהוא הדין מדבקות.

אמנם נראה לדון דמאחר ומשתמשים עם המדבקות להחלפה, וההחלפה היא כמקח וממכר האסור בשבת [ואכן מבואר בשו"ע (סי' שלח ס"ה) שאסור לשחק מדבקות או תמונות בשבת כדי להרויח, וכן להחליף מדבקות וכד', משום מקח וממכר. אמנם מבואר (שם) שאין למחות בקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין], אזי יהיו המדבקות ייחשבו ככלי שמלאכתו לאיסור.

ועוד יש לדון שכיוון שהמדבקות עומדות להדבקה האסורה בשבת משום תופר (עיין סי' שמ סע' יד), יש להחשיבם ככלי שמלאכתו לאיסור.

אמנם נראה שאין שימושים אלו מגדירם ככלי שמלאכתו לאיסור, כיוון שעיקר מטרת המדבקה הוא כדי שהאלבום יהא מלא, וזהו תורת הכלי שבה, לעומת ההדבקה שהיא פעולה חד פעמית, וכן ההחלפה נעשית רק לצורך מילוי האלבום, ולפיכך אין ההדבקה וההחלפה מחשיבות את המדבקה לכלי שמלאכתו לאיסור.

אמנם היה מקום לדון שיהיה למדבקות דין שטרי הדיוטות, כיוון שיש כיתוב מתחת לתמונה. אולם אם יש בזה מסר רוחני המביא לידי יראת שמיים, אין בזה משום שטרי הדיוטות.

הגדרת ’צורך מקומו’

התבאר לעיל שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו, וכגון להזיז דלת של מכונת כביבה, או של מייבש, או של תנור [כבוי] – כאשר הן מפריעות למעבר, מטעם דהוי טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו.

אמנם יש להסתפק על אופנים שהוא אינו צריך את מקום הכלי, אלא עצם הימצאות הכלי במקום זה מפריעה לו מכל מיני טעמים שונים [וכפי הדוגמאות דלהלן], האם גם באופנים אלו נחשב הדבר 'טלטול לצורך מקומו', ומותר לטלטלו.

ובאזמרה לשמך גליון 77 התבאר כי גם באופנים אלו, נחשב הדבר 'צורך מקומו', ומותר.

שאלה: האם מותר לטלטל פלאפון כאשר הוא מרעיש [וכגון שהופעל בו שעון מעורר] ויש אנשים שרוצים לישון באותו החדר.

תשובה: הוי טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו, ולמעשה יש לטלטלו כלאחר יד [כלומר או בשינוי ע"י גב היד, או ע"י דבר אחר כגון כרית וכד'] משום זילותא דשבתא.

מקור: נראה שאף באופנים שעצם הימצאות החפץ במקומו מפריע לו – נחשב הדבר טלטול לצורך מקומו – ואף שאין צריך את המקום בו נמצא הכלי.

טלטול תפילין לצורך מקומו

שאלה: תפילין המונחים על שולחן ללא כיסוי, ומשום כך אסור לעשות צרכים במקום זה (כמבואר באו"ח סי' מ) - וכגון ילד שרוצה לעשות צרכיו בסיר בתוך החדר שבו מונחים התפילין – האם מותר לטלטל את התפילין ולהוציאם מהחדר, או להכניסם לתוך שני כיסויים.

תשובה: הוי טלטול לצורך מקומו, ומותר [אף לדעות הסוברות שתפילין הוי כלי שמלאכתו לאיסור, כמבואר בגליון הקודם] (עי' שבת קנד,: ומאירי שם, וראה אזמרה לשמך גליון 77).

סידור כלים שמלאכתם לאיסור המפוזרים בחדר

שאלה: האם מותר לאסוף עטים [ושאר כלים שמלאכתם לאיסור] המפוזרים בחדר, כאשר חוסר הסדר מפריע לשימוש בחדר.

תשובה: הדבר נחשב טלטול לצורך מקומו, ומותר.

הורדת אטב כביסה מבגד יבש

שאלה: האם מותר להוריד אטב כביסה מבגד הנצרך לו התלוי על חבל הכביסה [האטב הוא כלי שמלאכתו לאיסור, כיון שאסור לתלות כביסה בשבת משום מראית עין].

תשובה: כיון שהאטב מונע ממנו לקחת את הבגד, נחשב הדבר טלטול לצורך מקומו, ומותר (סי' שח סי"ד, אזמרה לשמך 77).

פתיחת דלת תנור, ומייבש כביסה

שאלה: האם מותר לפתוח את דלת התנור או את דלת מייבש הכביסה [באופן שלא נדלקת נורה, ולא נעשית כל פעולה חשמלית], כדי להוציא ממנו את האוכל או את הבגד.

תשובה: הדבר נחשב לצורך מקומו, ומותר (אזמרה לשמך 77).

הזזת מאוורר מחמת שהרוח מפריעה

שאלה: האם מותר לאדם להזיז מאוורר פועל [דהוי כלי שמלאכתו לאיסור, וכדלעיל], מחמת שהרוח מפריעה לו.

תשובה: כיוון שכעת קשה לו להשתמש במקום זה, נחשב הדבר 'לצורך מקומו' [אף שבאמת אינו צריך את מקום המאוורר], ומותר (אזמרה לשמך 77).

פטיש המונח על השולחן, ומתבייש בו

שאלה: האם מותר להזיז פטיש המונח על השולחן בסלון בעת שמגיעים אורחים, והמארח מתבייש בכך, או דילמא כיון שאינו צריך להשתמש במקום הפטיש אין זה נחשב טלטול לצורך מקומו.

תשובה: כיון שכעת הפטיש מפריע לו להשתמש בחדר הסלון, נחשב הדבר 'לצורך מקומו', ומותר. אמנם אם הפטיש גורם רק לאי נעימות מהאורחים [והוא לא היה נמנע מלהזמינם אע"פ שהפטיש שם], אין זה נחשב שהפטיש מפריע, ואסור לטלטלו (אזמרה לשמך 77).