מוקצה חלק ד – כלי שמלאכתו לאיסור (סי' שח)

טלטול מכשיר פלאפון בשבת

בגיליונות הקודמים התבאר כי יש מכשירי פלאפון המוקצים מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלם כלל, וכגון מכשירים עם מסך מגע שעלול להישבר, ומקפידים שילדים קטנים לא ישחקו בו. ואילו מכשירי הפלאפון הרגילים מוגדרים 'כלי שמלאכתו לאיסור', ומותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו.

ולכן מותר לטלטל מכשירי פלאפון רגילים לצורך שימוש בשעון מעורר [-לצורך גופו], וכן לטלטלו כאשר הצלצול מפריע [-לצורך מקומו] [אולם להלן מבואר שאין להקל בזה].

שינוי סימני הקליטה:

ויש לדון בהיתר זה, מחמת שינוי סימני הקליטה המופיעים על המסך כאשר מטלטלים את המכשיר ממקום למקום, וכגון שעובר מחדר שיש בו קליטה לחדר שאין בו קליטה, או להיפך.

והנה, אם אין פסיק רישא שישתנו הסימנים [כלומר, לא ודאי שישתנו סימני הקליטה] - מותר (סי' שלז), ואף אם זה ספק פסיק רישא [כלומר יתכן שישתנו ויתכן שלא ישתנו] - מותר (עי' בה"ל סי' שטז). אך אם זה פסיק רישא, והאדם יודע שברגע שיעביר את הטלפון ממקום למקום, בוודאי ישתנו סימני הקליטה, יש לדון בזה מכמה פנים:

א: באופן שבהליכה קצרה זה לא פסיק רישא שישתנו סימני הקליטה, אבל בהליכה מרובה הם בטוח ישתנו - יש להסתפק האם כיוון שבכל פסיעה ופסיעה שהולך אין זה פסיק רישא, אזי אף שבמשך כל ההליכה מסתבר שכן ישתנו הסימנים, אין זה נחשב פס"ר האסור, או שמא דנים את כל ההליכה כולה כמעשה אחד, וממילא הוי פס"ר האסור.

ובעניין זה מצינו סתירות: מחד גיסא מצינו (עיין שבת נ,: פא,: נזיר מב) שאסור להסתרק בשבת, כיון שהוא פסיק רישא שייתלשו שערות, ואף שבכל סירוק וסירוק אין פס"ר שייתלש שערות, ביאר הריב"ש (שו"ת סי' שצד) שדנים את כל פעולת הסירוק כמעשה אחד, וכיון שבמעשה זה יש פס"ר שייתלשו שערות, אסור.

לפי זה היה נראה לדון את כל ההליכה כמעשה אחד, וממילא צריך לאסור לטלטל פלאפון בשבת באופן שההליכה כולה תגרום בוודאי לשינוי סימני הקליטה.

אולם מאידך מצינו (עירובין ק,: סי' שלו ס"ג ומשנ"ב שם) שאף שאסור לרוץ על עשבים גדולים בשבת משום שהוא פסיק רישא ובוודאי ייתלשו, אך מותר ללכת עליהם, כיון שאינו פסיק רישא שייתלשו עשבים, ואף שבהליכה מרובה מסתבר מאד שכן יתלוש עשבים. ולפי דברי הריב"ש הנ"ל צ"ב מדוע מותר ללכת על גבי עשבים גדולים.

ונראה לבאר שאף שיש סבירות גבוהה שיתלשו עשבים [ודבר זה במעשה אחד נחשב פס"ר (עי' מהרש"א שבת קכ ובה"ל סי' רעז)], אך כיון שיש אפשרות שבמשך כל ההליכה לא ייתלשו עשבים כלל, אין זה נחשב פס"ר, כיון שדנים ריבוי פעולות כמעשה אחד רק כאשר בטוח באופן ודאי שמתוך כלל הפעולות ייעשה האיסור [וכמו סירוק], אך אם לא ברור שייעשה האיסור [וכמו בהליכה ע"ג עשבים גדולים], אף שיש להניח שכך יהיה, יש לדון כל מעשה בפני עצמו, וממילא יש להתיר, כיון שאין בכל מעשה ומעשה פס"ר.

ולפי זה נראה להתיר טלטול פלאפון באופן שאין ברירות גמורה שבמשך כל ההליכה ישתנו סימני הקליטה, ואף שמסתבר שישתנו, אין זה נחשב פס"ר, כיוון שדנים כל פסיעה ופסיעה בפני עצמה.

ב: באופן שזה פסיק רישא ויש ברירות גמורה שישתנו סימני הקליטה, לכאורה יש לאסור לטלטל, כיון שאף פס"ר דלא ניחא ליה אסור [ואף שהערוך מתיר (כמבואר בתוס' כתובות ו, שבת קיא) להלכה נפסק שזה אסור (כמבואר בסו"ס שכ)].

אמנם נראה לדון להתיר, דמאחר והדבר נעשה בדרך הילוכו, אין זו צורת המלאכה, ונבאר:

יש לעיין כיצד מותר ללכת ברחוב בשבת, הלא ע"י ההליכה נדלקות מצלמות וחיישנים, כידוע [והדבר נחשב כמעשה בידים (עי' ב"ק ס.), אבהע"ז (סי' שכח), בה"ל (סי' רנב ס"ה), חזו"א (או"ח לו סק"א)], ואף שאינו מתכוון, הוי פ"ר דלא ניחא ליה האסור.

אמנם נראה שכיוון שהליכה ברחוב הינה מעשה מובהק של היתר ואין זה צורת המלאכה, לכן הדבר מותר.

וידוע להוכיח כן מדברי הרשב"א (הובאו בר"ן שבת קו) שהתיר לאדם היוצא מביתו לנעול את הדלת אף שיש צבי בתוך הבית, כיוון שמטרתו בנעילת הדלת היא שמירת הבית מגנבים ולא צידת הצבי. ותמה הר"ן על דבריו, מדוע אין זה פסיק רישא שהצבי ניצוד, ומודה ר' שמעון בפ"ר שאסור (שבת קג.).

וביארו בזה שכיוון שנעילת דלת הבית היא מעשה מובהק של היתר, וכל אדם רגיל לעשות זאת, אין בזה איסור, אף שהוא פסיק רישא, כיוון שאין זה "צורת המלאכה" של צידה [עיין ישועות יעקב (סי' שטז), שו"ת שואל ומשיב (קמא ח"ב סי' סא, תליתאה ח"ב סי' קסט), שו"ת רב פעלים (או"ח ח"א סי' כג)].

ואף שלהלכה נפסק כדברי הר"ן (שם) שחולק על הרשב"א, וסובר שאסור לסגור את הדלת כשהצבי בבית [עי' מג"א (סי' שטז סקי"א) ומשנ"ב (שם סקכ"ה)], הוא משום שהר"ן סובר שנעילת הדלת כן מתייחסת לצידת הצבי, אך ביסוד הדבר שאם אין "צורת המלאכה" אין לזה שם מלאכה, הם כלל לא נחלקו.

ולפיכך פשוט שמותר ללכת ברחוב אף שיש לווינים שמצלמים את כל הארץ, וזאת מכיוון שאי"ז "צורת המלאכה", כי אין התייחסות של המלאכה להליכה, וההליכה היא מעשה מובהק של היתר.

ולפי"ז נראה להתיר גם לטלטל מכשיר פלאפון, אף באופן שיש פס"ר שיתשנו סימני הקליטה מחמת הילוכו, משום שאין זה צורת המלאכה, והדבר נעשה כדרך הילוכו.

הלכה למעשה:

אף שמעיקר הדין פעמים רבות מותר לטלטל מכשירי פלאפון רגילים לצורך השעון מעורר וכנ"ל, אך יש להימנע מלטלטלם בידיים, כיוון שהדבר נראה כזלזול בשבת, וגם משום שעלול להיווצר עוד תקלות מכך, ולכן יש לטלטלם כלאחר יד בלבד, דהיינו ע"י גב היד או ע"י כרית וכד'.

מכשיר פלאפון – כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו מלאכת היתר

אמנם יש לדון שמא דין הפלאפון כדין מוקצה מחמת גופו, כיון שאין לו מלאכת היתר, שהרי שימוש ההיתר היחיד שלו הוא השעון המעורר, והשעון מעורר פועל רק זמן מסוים במשך היום, ולאחר שהשעון צלצל, שוב אין בו שימוש של היתר [ואף קודם שצלצל יש לדון בזה], וא"כ יהיה אסור לטלטו כלל מכשירי פלאפון.

אולם נראה יותר לומר שמאחר והשעון מעורר הוא מהשימושים העיקריים של המכשיר, אזי נחשב כלי שמלאכתו לאיסור שיש לו מלאכת היתר.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, כשיכול להשתמש בכלי שמלאכתו להיתר

שאלה: מי שיש בביתו שעון מעורר רגיל, האם מותר לו לטלטל את הפלאפון ולהביאו ליד מטתו אף כשיכול להביא ולהשתמש בשעון הרגיל לאותו צורך.

תשובה: אין לטלטל את הפלאפון [אך אם אין לו שעון מעורר אחר - יש לטלטלו מן הצד].

מקור: כתב המשנ"ב (סי' שח ס"ק יב) שההיתר להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, נאמר דווקא כשאין לו כלי היתר, אבל אם יש לו כלי היתר, אינו יכול להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור.

ובשעה"צ (ס"ק יג) הוכיח כן מהגמ' (שבת קכד) שאסרה להשתמש במקלות [כלי שמלאכתו להיתר] לצורך הפשטת קרבן הפסח בשבת, משום שהיה ניתן להפשיטו אף ללא המקלות, ע"י שיתלוהו ע"ג כתפיהם.

ומבואר שאף כלי שמלאכתו להיתר, אם אפשר להגיע לתוצאה ללא טלטול הכלי – אין היתר לטלטלו ונחשב שלא לצורך כלל. והוכיח מכך השעה"צ שאסור להשתמש אף בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, כאשר יש אפשרות להשתמש בכלי שמלאכתו להיתר.

ואולם בספר תו"ש בהקדמה לסי' ש"ח ובסקנ"ב מבואר שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אף אם יכול להשתמש בכלי שמלאכתו להיתר, ע"ש, והו"ד במנחת שבת סי' פ"ח סקל"ג.

שימוש בפטיש כשיש מפצח אגוזים

שאלה: אדם שיש לו מפצח אגוזים בחדר סמוך ויש לו פטיש לידו, האם צריך להביא מפצח אגוזים או שיכול להשתמש בפטיש שלידו.

תשובה: אין להשתמש בפטיש אלא יביא מפצח האגוזים.

מקור: ע"פ המ"ב הנ"ל סקי"ב, אך אין צריך לבקש מהשכנים מפצח וכן אם יש בדבר טירחא מרובה אין צריך לטרוח.

להשתמש במקומו כשיש מקום אחר

שאלה: מונח על הכסא פטיש ורוצה לשבת על הכסא, ויש כסאות אחרים בבית האם מותר לסלק את הפטיש כדי לשבת על הכסא, או שעליו להביא כסא אחר לשבת.

תשובה: מותר.

מקור: במשנ"ב הנ"ל סקי"ב, מבואר שלצורך גופו אסור לטלטל באופן זה, אך לצורך מקומו לא מצינו להדיא כן, ויש לומר שיש חילוק בין צורך גופו לצורך מקומו שבצורך גופו כיון שצריך את התוצאה של הדבר ויכול לעשות זאת באופן אחר אין היתר, אבל בצורך מקומו אם נאסור עליו להשתמש בכסא זה נמצא שכסא זה יהיה אסור תמיד בשימוש.

הערמה לצורך גופו

שאלה: האם מותר לטלטל פטיש הנמצא במקום שעלול להיגנב, ע"י שיפצח בו אגוזים, אע"פ שלולא חשש הגניבה לא היה מפצח את האגוזים.

תשובה: מותר.

מקור: מ"ב (שם סקט"ז) ונתבאר באזמרה לשמך מס' 224.

הערמה לצורך מקומו

שאלה: האם מותר לאדם שרוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל [דהיינו, כדי שהכלי לא ייהרס או ייגנב, וטלטול זה אסור בשבת], להערים ולהחליט בדעתו שהוא ישתמש במקומו של הכלי, ואז הוי טלטול 'לצורך מקומו' המותר בשבת.

תשובה: מותר.

מקור: פרי מגדים ושו"ע הרב ונתבאר בגליון אזמרה לשמך שם שהדברים מחודשים, ע"ש.

להימנע ככל האפשר מטלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו

שאלה: נתבאר בגיליון 225 שמותר להוריד אטב כביסה מבגד, משום דהדבר נחשב צורך מקומו. ויש להסתפק באופן שיכול למשוך את הבגד מהאטב ולנתקו ללא טלטול האטב בידיים, האם צריך לעשות כן ולא לטלטל את האטב בידיים אלא רק טלטול מן הצד.

תשובה: אם אפשר להוציאו בקלות - יש לעשות כן, ולהימנע מטלטול כלי שמלאכתו לאיסור בידיים. אבל אם לא ניתן בקלות לעשות כן - מותר לטלטלו בידיים, דהוי צורך מקומו.

מקור: מבואר בשבת (קמא:) ובשו"ע (סי' שח סע' יד) שמותר להוציא את הנעל מהדפוס [המִתְקן שעליו הסנדלר מְתקֵן את הנעליים], ונחלקו האחרונים (הובא במשנ"ב שם ס"ק נז) האם מותר גם להוציא את הדפוס מתוך הנעל. דעת הט"ז שמותר להוציא את הדפוס, כיון שזה טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו, ודעת הא"ר שטוב יותר שיוציא את הנעל מהדפוס ולא את הדפוס מהנעל.

וצ"ע מהמבואר לעיל מהמשנ"ב, שיש להימנע מטלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו כאשר די לו לטלטל כלי שמלאכתו להיתר [ולכן אין לטלטל פלאפון לשעון מעורר כאשר יש לו שעון אחר], ומדוע כאן הט"ז התיר לטלטל את הדפוס. ואף הא"ר לא אסר זאת [אלא כתב רק שיותר טוב לטלטל את הנעל מהדפוס], וצ"ע.

ויש ליישב שיש חילוק בין מקרה שלצורך התוצאה אפשר לעשות זאת ע"י כלי אחר, ובזה אין היתר לעשות כן ע"י כלי שמלאכתו לאיסור, משא"כ בנידון הט"ז כיון שמשתמש במקום שבו מונח הכלי, [המנעל] מותר אף שיש לו אפשרות אחרת, ועדין צ"ב.

עט המונח על סטנדר

שאלה: עט המונח על הסטנדר בישיבה האם מותר לקחת את העט ולהניחו במקומו, או שמא יש לנער את הסטנדר.

תשובה: מותר.

מקור: כתב החזו"א (סי' מט ס"ק ח) שכלי שמלאכתו לאיסור אם צריך למקומו מותר בטלטול גמור אף כשאפשר בניעור. וצ"ע מ"ש מדברי הט"ז והא"ר שהובאו לעיל. ויש לבאר שיש חילוק בין אם אפשר בלי לטלטל כלל שאז יש לעשות כן לבין אם בלא"ה זה יהיה ע"י ניעור או טלטול מן הצד שאז כבר מותר גם ע"י טלטול גמור.