בעניין מצוות "וקדשתו" בכהנים

"וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב" (ויקרא כא, ח)

הקדמת הכהן בדבר הרשות

שאלה: כשעומדים בתור במכולת, בנק וכדו', האם צריך להקדים את הכהן מדין וקדשתו.

תשובה: אין בזה דין קדימה לכהן (המקורות התבארו במקום אחר).

איסור שימוש בכהן, ומחילתו על כך

שאלה: האם מועילה מחילת הכהן כדי להשתמש בו.

תשובה: טוב להחמיר לכתחילה שלא להשתמש בכהן אף אם הוא מוחל. אמנם אם הכהן עושה מעצמו בלי שביקשו ממנו, מותר לכתחילה.

כמו כן אם יש לכהן איזו הנאה מעשיית הפעולה הזו, וכגון שמקבל על כך שכר (סמ"ג, יובא להלן), או שעושה זאת לאדם חשוב (ט"ז סי' קכח ס"ק לט), ובפרט ברב ותלמיד (פורת יוסף, יובא להלן) - מותר לכתחילה. אך בשירות בזוי, יש להיזהר בכל אופן.

מקור: מבואר בירושלמי (ברכות פ"ח ה"ה) שאסור להשתמש בכהן, והמשתמש בכהונה מעל, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' קכח סע' מה) שאסור להשתמש בכהן אף בזמן הזה [ובשו"ע הרב (סע' ס) ובמשנ"ב (ס"ק קעד) כתבו שהמעילה הוא משום שנאמר "וקדשתו", ומזה נלמד שהכהן קדוש ולכן יש בו מעילה. אולם בירושלמי (שם) ילפינן לה מהיקש לכלי שרת, וצ"ע].

אמנם בגמ' (קידושין כא:) מבואר שעבד שהוא כהן אינו נרצע, כדי שלא ייעשה בעל מום והקשו הראשונים (רבינו פטר, מובא בהגהות מרדכי גיטין פ"ה סי' תסא, סמ"ג עשה פג, והגהות מיימוניות פ"ג מהל' עבדים ה"ח) כיצד כהן יכול להיות עבד, והרי אסור להשתמש בכהן. ומכאן הוכיח רבינו פטר שמועילה מחילת הכהן. והסמ"ג תירץ שמותר להשתמש בכהן כשהוא מקבל על זה שכר, וכך גם כתב בשו"ת מהר"ח או"ז החדשות (סי' י).

וכתב המחצית השקל (סוף סי' קכח) להקשות על ראייתם, שיתכן שמדובר ברבו כהן, ואין איסור לכהן להשתמש בכהן אחר. וכן כתבו המקנה (קידושין שם) והישועות יעקב (הובא להלן) שמדובר ברבו כהן. אמנם המחה"ש הוכיח מכך שדעת רבינו פטר [והסמ"ג וההגמ"י הנ"ל] שאף לכהן אסור להשתמש בכהן.

ולהלכה פסק הרמ"א (סוף סי' קכח) כדעת רבינו פטר שמחילת הכהן מועילה, אולם דעת הרמב"ם (ספר המצוות עשה לב) והחינוך (מצוה רסט) שלא מועיל מחילת הכהן [וכן מוכח מהסמ"ג והגמ"י הנ"ל שלא תירצו כתירוץ רבינו פטר הנ"ל (עי' שיורי ברכה סוס"י קכח, ועי' מרדכי גיטין סי' תא). אולם יש לדון אם אפשר להוכיח זאת מהסמ"ג, כיון שיתכן שכשם שקבלת שכר מתירה השתמשות בכהן, כך גם תועיל כל מחילה, ויל"ע].

ולפיכך פסק המשנ"ב (שם ס"ק קעה) שלכתחילה טוב להחמיר שלא לסמוך על מחילת הכהן, והוסיף שבשירות בזוי ודאי יש להיזהר.

אמנם אם הכהן עושה מעצמו, כתבו האחרונים (מקו"ח סו"ס קכח, כה"ח סי' קכח ס"ק רפב) שבזה לא נחלקו הראשונים, ומותר לקבל ממנו לכתחילה.

איסור שימוש כהן בכהן

שאלה: האם לכהן מותר להשתמש בכהן אחר.

תשובה: הבאור הלכה צידד להקל בזה.

מקור: הנה זה פשוט שבשני כהנים אין דין "וקדשתו", ואין צריך להקדים את חבירו (וכמו שכתב הכת"ס או"ח סי' טו). אך נחלקו האחרונים האם מותר להשתמש בכהן חבירו, או שיש בזה משום ביזוי כבוד הכהונה. דעת המחצית השקל (הובא לעיל, עיי"ש ראייתו מהראשונים הסוברים שמועילה מחילת הכהן) להחמיר בזה, וכ"ה בכת"ס (הנ"ל), ובערוך השולחן (סוף סי' קכח) הסתפק בזה.

אולם הבאור הלכה (סוס"י קכח, בשם הישועות יעקב, ובשם המגן גיבורים בשם המקנה שהובא לעיל) צידד להקל, וכן מבואר בעוד אחרונים (בה"ט שם, ובהג' חכמ"ש שם, ובמנח"ח מצוה רסט ס"ק ד). ולפי דבריהם צריך לדחות ולומר שאין ראיה מכך שהראשונים הנ"ל (רבנו פטר, הסמ"ג והגמ"י) לא תירצו את קושייתם בכך שמדובר ברבו כהן, מפני שהעדיפו לנקוט בטעמים אחרים.

אב כהן בבנו, ואשת כהן בבנה ובבעלה

הנה מבואר בגמ' (מגילה ז:) שרבה שלח ביד אביי משלוח מנות עבור מרי בר מר. והקשה בפורת יוסף (שם) כיצד רבה השתמש באביי, הלא אביי היה כהן (חולין קלג.). ותירץ שהיה מותר מפני שגם רבה היה כהן (ר"ה יח), ולכהן מותר להשתמש בכהן וכנ"ל, או מפני שאביי היה תלמידו, ומותר לרב להשתמש בתלמידו (עי' כתובות צו).

עוד מבואר בגמ' (חולין קלג) שרבא השתמש בשמשו הכהן, והוכיח מכך המג"א (ס"ק עה) שמועילה מחילת הכהן. אמנם הבאר היטב דחה את הראיה משום שגם רבא היה כהן (ר"ה יח).

ולפי הנ"ל פשוט שאב כהן מותר להשתמש בבנו. אולם יש לדון באשת כהן שהיא בת ישראל [אף שאוכלת בתרומה, אין עליה קדושת כהונה] אם מותרת להשתמש בבנה [ובבעלה]. ונראה שכיון שהבן מחויב לכבד את אמו, אין לה איסור להשתמש בו.

הקדמת כהן קטן

שאלה: האם כשמחלקים ממתקים בתהילים וכדו' צריך להקדים לתת לילד כהן לפני ילד ישראל.

תשובה: יש להקדים לתת לכהן [ואם נותנים לפי סדר הישיבה, יל"ע אם צריך להקדים].

מקור: דעת המשנ"ב (סי' רפב ס"ק יב, ומקורו במג"א) שאין דין "וקדשתו" בכהן קטן, מפני שנאמר בפס' "וקדשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב", וקטן לאו בר עבודה הוא. וכן פסקו השו"ע הרב (שם ס"ז) והחיי אדם (כלל לא אות לט).

אולם בהגהות רעק"א (שם, הובא בשעה"צ ס"ק טו) כתב שדין "וקדשתו" נאמר אף בכהן קטן שאינו בר עבודה, וכפי שיש דין "וקדשתו" בכהן בעל מום [כמבואר בתורת כהנים (פרשת אמור פ"א ה"ו), ובספר המצוות לרמב"ם (עשה לב) ובחינוך (מצוה רסט)], אף שאינו בר עבודה. וכן נקטו המנח"ח (מצוה רסט) והפמ"ג (סי' קלה משב"ז ס"ק ח). ובשו"ת כת"ס (או"ח סי' טו) כתב שהוא ספק דאורייתא ויש להחמיר.

והדבר נפק"מ בשמחת תורה, שישנם הרבה ילדים שצריכים להעלותם לתורה. לדעת המשנ"ב אין צורך להעלותם לפי הסדר - כהן, לוי וישראל – כיוון שסדר זה נאמר רק בכהנים גדולים, אך לדעת הרעק"א (מובא בשעה"צ הנ"ל) והאחרונים הנ"ל שאף בכהן קטן קיים דין "וקדשתו", יש להעלותם לפי הסדר – כהן, לוי וישראל.

והנה במשך השנה, אם אין כהן גדול ויש רק כהן קטן, כתב המג"א (שם, הו"ד במשנ"ב שם), בשם המהרי"ט והרדב"ז שיש להעלות את הכהן הקטן ראשון מדין וקדשתו, אך המג"א עצמו חלק על כך, כיוון שלדעתו אין דין "וקדשתו" בכהן קטן. והוסיף שהמנהג הוא שלא מעלים קטן לשום עליה אלא למפטיר [ובזמננו נהגו שאף למפטיר אין מעלים, אלא רק סמוך לבר מצוה. ואע"פ שלהלכה נפסק שאפשר להעלות קטן למפטיר (מגילה כד., סי' רפב ס"ד), יש לבאר טעם מנהגנו עפ"י המבואר בתשובות הגאונים (שערי תשובה סי' ס) ובספר האשכול (הל' קריאת התורה, דף סט.) שמדרך הארץ והישר שיעמוד אדם חשוב וגדול להפטיר, וכ"ה בסדר היום (סדר קריאת התורה בשבת)].

אולם כל מש"כ המג"א שלא להעלות כהן קטן, היינו שלא להקדימו לגדולים בקריאות התורה הרגילות, אבל להקדים כהן קטן לקטנים, כגון בשמחת תורה, אין מנהג זה, ולדעת הרעק"א והאחרונים הנ"ל יש להקדים את הכהן הקטן [ובפרט שהמהרי"ט הנ"ל כתב טעם נוסף להעלות את הכהן הקטן, עפ"י המבואר בגמ' (גיטין נט) שהטעם שכהן קורא ראשון הוא משום "דלא ליתו לאינצויי", ואף אם אין דין "וקדשתו" בכהן קטן, יש להעלותו מטעם זה. אולם בדעת המג"א הנ"ל נראה שהדין להקדים את הכהן הוא מדין "וקדשתו", והטעם שמוזכר בגמ' "דלא ליתו לאינצויי" הוא רק כשהכהן לא יכול לתת לאחר תחילה].

[ומנהג רבים מהספרדים שכהן קטן עולה תחילה, וכמו שמבואר בתשובות הגאונים (צוין לעיל) ובשיבולי הלקט (סו"ס לה) ובספר האשכול (צוין לעיל)].

נפק"מ נוספת במחלוקת זו, במוהל שיש לפניו למול שני תינוקים, אחד בן כהן ואחד בן ישראל, האם צריך להקדים את התינוק הכהן או לא. אם דין "וקדשתו" נאמר  אף בקטן, עליו להקדים את הכהן הקטן (עי' קרן אורה הוריות יב:). אולם נראה שאף לדעת המג"א שאין דין "וקדשתו" בקטן, על המוהל להקדים למול את התינוק הכהן, מפני שהמצווה למול מוטלת על האב הכהן. אולם כל זה אם שני התינוקים מונחים לפניו, אבל אם הם בשני מקומות, אין דין להקדים את הכהן.

כמו"כ אם האב הישראל הזמין קודם, אין בזה קדימה לכהן וכמבואר לעיל לגבי תור.

איסור שימוש בכהן קטן

שאלה: באופנים שהתבארו לעיל שאסור להשתמש בכהן, מה הדין בכהן קטן. וכן לשיטות דלעיל המקלות להשתמש בכהן שמוחל על כך, האם הוא גם בכהן קטן. וכן מה הדין להשתמש בכהן קטן כשיש לו הנאה מכך [שבאופן זה בגדול מותר].

תשובה: להלכה יש להחמיר בשימוש בקטן כפי דיני שימוש בגדול. ובאופנים שמותר להשתמש בגדול, מותר להשתמש גם בקטן, אע"פ שקטן לאו בר מחילה הוא.

מקור: לעיל נתבאר שהאחרונים נחלקו האם גם בכהן קטן נאמר "וקדשתו", ולהלכה יש להחמיר (שו"ת כת"ס, הובא לעיל).

מבואר בגמ' (ב"מ כב:) ונפסק בשו"ע (חו"מ סי' רס ס"ו) שקטנים לאו בני מחילה נינהו, וא"כ לכאורה היה נראה שלא תועיל מחילת הקטן.

אולם יעויין בתוס' (ב"ב קמג: ד"ה ואם, וז"ל "והא דאמר בריש אלו מציעות (ב"מ שם) גבי תמרי דזיקא דיתמי לאו בני מחילה נינהו, הכא דאין מפסידין ולא בא בידם הריוח, מחלי שפיר"). ועפ"י דבריהם יש לדון אם תועיל מחילת הקטן כדי להשתמש בו. וגם יש לדון בקטן שהגיע לעונת הפעוטות, אם מועילה מחילתו [עי' רמב"ם וראב"ד (פכ"ט מהלכות מכירה ה"ח), ובתוס' (כתובות פו, ב"ב קמז), ובשו"ע (חו"מ סי' רלה ס"ג) ובש"ך (סי' סו ס"ק פ) ובקצוה"ח (שם ס"ק כט), וראה עוד מה שנתבאר באזמרה לשמך גיליון 2]. ובשו"ת הרד"ד (לנכד הנתיבות, סי' ב) האריך בזה וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה. ועי' בשו"ת נשמת חיים (ברלין, או"ח סי' לה) מה שכתב בדברי הרד"ד.

דיני קדימה

(מקורות לדינים אלו התבארו בס"ד במקום אחר)

הקדמה: להלן יתבאר שבאופנים מסוימים יש לחלק בין סעודה שמסובים בה בעל הבית ואורח, לסעודה שכל המסובים בה הם בעלי בתים.

סעודה שכולם בעלי בתים היא באופנים הבאים: כל אחד אוכל משל עצמו, או שאוכלים יחד והשתתפו כולם בהוצאות הסעודה, או שכולם משלמים אחר כך על האוכל (סי' קסז שעה"צ ס"ק סא). ובכלל זה בחורי ישיבות [כשאין אחראי על כך מטעם הישיבה], ותלמידים הנוסעים לרבם ומתארחים כמה נשואים בדירה אחת.

בקידוש והבדלה

שאלה: כשיש כהן בסעודה, האם צריך לכבדו לקדש.

תשובה: במקום שכולם בעלי בתים - צריך לכבד את הכהן לקדש [ואם יש תור, הכהן יהיה הראשון בתור].

אם יש בעה"ב - יכול לקדש בעצמו, וכך נוהגים. אם מכבד את האורחים לקדש - יש לכבד את האורח הכהן קודם [ואם יש תור הכהן יהיה הראשון בתור].

ישיבה בראש השולחן

שאלה: כשיש כהן בסעודה, האם צריך להושיבו בראש.

תשובה: אין צריך.

בציעת הפת

שאלה: כשיש כהן בסעודה האם צריך לכבדו לבצוע.

תשובה: במקום שכולם בעלי בתים - יש לכבדו לבצוע (וכפי סדר הקדימה - גדול (ת"ח), כהן, לוי). ואם יש תור, הכהן יהיה הראשון בתור.

אם יש שם בעל הבית - בעה"ב בוצע, ואף אם יש שם כהן או ת"ח [ואין צריך לומר ברשות הכהן].

קבלת מנה ראשון

שאלה: כשיש כהן בסעודה, מי מקבל את המנה ראשון.

תשובה: במקום שכולם בעלי בתים - הכהן מקבל ראשון.

בבעה"ב ואורח - יש לתת לבעה"ב תחילה את כל המנות. ואם בעה"ב מחלק לאחרים או אומר לחלק לאחרים - יתן תחילה לכהן את כל המנות [ולדעת הגר"ז יתן בעה"ב למי שרוצה].

אשה לבעלה או לכהן, ובעל לאשתו או לכהן

שאלה: למי תגיש אשה נשואה את המנה ראשון, לבעלה או לאורח הכהן. וכשהבעל מגיש - למי יגיש, לאשתו או לכהן.

תשובה: כשהאשה מגישה – תקדים לבעלה. וכשהבעל מגיש - יגיש לכהן.

אביו ‏וכהן

שאלה: מתארחים בביתו כהן ואביו. למי ייתן ראשון את המנה.

תשובה: יקדים את אביו בכל המנות.

זימון

שאלה: כשיש כהן בסעודה, האם צריך לכבדו לזמן.

תשובה: אם כולם בעלי בתים - צריך לכבד את הכהן לזמן, וכפי סדר הקדימה (הקדימה בזימון הוא גדול (ת"ח), כהן, לוי, אבל). ואם יש תור, הכהן יהיה הראשון בתור.

אם יש בעה"ב [כגון חתן כהן המתארח בבית חמיו, או כל אורח] - יש לכבד את האורח לברך [והוא בגדר עצה טובה ואינו חיוב]. ואם יש כמה אורחים ובתוכם כהן [או גדול] - יתן למי שרוצה (אך דעת הגר"ז שיתן לאורח הכהן, ואם יש תור, הכהן יהיה הראשון בתור).