דיני ברכת ’בורא מאורי האש’

האם צריך להסתכל בציפורני הידיים לפני ברכת 'בורא מאורי האש' או לאחריה.

מנהג העולם להסתכל בציפורניים לאחר ברכת 'בורא מאורי האש' ויש להם על מה שיסמוכו, אך דעת רוב הראשונים שיש להסתכל בציפורניים לפני ברכת 'בורא מאורי האש', וכן פסק המ"ב, ולכן נכון להסתכל בציפורניים גם לפני הברכה וגם לאחריה.

המקור להסתכלות בידיים לפני ברכת האש, כתוב בפרקי דרבי אליעזר פרק כ' וז"ל: 'פושט את ידו לאור האש ומסתכל בצפרניו, שהם לבנות מן הגוף, ואומר ברוך מאורי האש. וכיון שמרחיק ידו מן האש, אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול'. ומבואר שיש להסתכל בציפורניים קודם לברכה, והובאו הדברים בשבלי הלקט ענין שבת סימן קל' ובטור בסי' רצו', וכ"פ באור זרוע בהל' מוצאי שבת סימן צ"ג, ובסידור רב עמרם גאון סדר מוצאי שבת, וכן במאירי ברכות נג':, וכן כתב בפרישה בסי' רצו' אות ו' ובפרמ"ג במשבצות זהב סימן רצו' ס"ק ו' לברך אח"כ, וכן פסק המ"ב בסי' רצו' ס"ק לא'.

ומאידת דעת הכנה"ג הובאו דבריו בפמ"ג סי' רחצ' משב"ז ס"ק ב' ודעת הקיצוש"ע בסי' צו' לברך לפני שמסתכל, וכן דעת הגר"א כמבואר בסידור הגר"א בסדר ההבדלה, וכן משמע קצת ברי"ץ גיאות הל' הבדלה בשם רב סעדיה גאון, וכן מנהג העולם, אך כיון שדעת רוב הראשונים להסתכל קודם וכנ"ל, טוב לנהוג כשתי הדעות ולהסתכל לפני הברכה ולאחריה.

ובביאור השיטות שמסתכל בציפורניים ואחר מברך, הטעם הוא כיון שברכת האש היא מברכות השבת, והראיה לזה שכיון שסגי בכך שיהא ראוי ליהנות מהאור וא"צ ליהנות בפועל א"כ אין זו ברכת הנהנין, ובברכות השבח מברך אחר הראיה (ע"פ הפרישה בסי' רצו' ס"ק ו' ובפרי מגדים משבצות זהב סימן רצו' ס"ק ו', וראה עוד להלן בענין זה).

מי שלא שם את ידיו אל מול האש בשעת ברכת 'בורא מאורי האש', האם יצא ידי חובת ברכת האש

יצא ידי חובה, כי די בכך שרואה את השלהבת ויכול להשתמש לאורה.

גמ' ברכות נג': ובירושלמי ברכות פרק ח' הלכה ו' וכן נפסק בסי' רחצ' סע' טו'.

כשמבדילים בחדר גדול כגון בהיכל ישיבה וכדו', האם העומדים בריחוק מהאש יוצאים ידי חובה

אם כשהיה המקום חשוך היה יכול במקום שעומד להבדיל בין שני סוגי מטבעות של שתי מדינו לאור נר זה - יצא יד"ח [וכנ"ל שאף אם בפועל לא שם את ידיו ולא נהנה מהאור אין זה מעכב, ואף מי ששתי ידיו חבושות יכול לברך ויוצא בכך, ובלבד שראה את האש ויוכל אם ירצה להכיר בין שתי מטבעות]. וראה להלן שנילקו הראשונים האם צריך ליהנות מהאור ממש, אבל העיקר להלכה כמו שנתבאר.

ברכות נג': ובשו"ע שם סע' ד'.

האם מי שעומד בריחוק צריך להתכוון שלא לצאת ידי חובה בברכת 'בורא מאורי האש' כדי שיוכל לברך אחר כך בעצמו ולקיים המנהג להסתכל בציפורניים לאור הנר

אין חובה לנהוג כן כיון שאפשר להסתכל בציפורניים במקום שבו עומד בשעת ההבדלה גם אם עומד בריחוק ובלבד שאם היה המקום חשוך היה רואה לאור הנר, כי אין צורך לראות בפועל את אור האש מאיר על הצפרניים. אבל בשאלה הבאה יתבאר שיש מעלה להתקרב סמוך לאש בשעת הברכה, ולכן, אף שמדינא צריך לשמוע ולצאת יד"ח בברכת האש מהמבדיל כי 'ברוב עם הדרת מלך' ואין לברך ביחיד (ברכות נג', או"ח רחצ' סע' יד' ומ"ב שם ס"ק לו', ובסי' רצז' מ"ב ס"ק יג'), אך אם רוצה להקפיד על האמור להלן שיש מעלה להתקרב יותר אל אור האש, כיון שיש הפסק זמן עד שיתקרב אל האש ובפרט שיש נדון של הפסק בברכת הבדלה וכדלהלן, אפשר להקל שיתכוון שלא לצאת יד"ח מהמבדיל ויברך אחר כך ברכה זו בפנ"ע.

האם יש מעלה להתקרב סמוך לאש בזמן הברכה

כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן קא') 'ודאי יש בזה עדיפות מצוה אם יתקרב לנר כדי שיגיע לו האור בשופע יותר ויברך הברכה על האור בשופע והכי איתא בירושלמי בפרק שמיני סוף הלכה ו', "רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא" וכו', נמצא אף על פי שמן הדין כל שהוא ניאות לאורו אפילו עומד מרחוק מברכין עליו, עכ"ז אם מתקרב יותר כדי שיהי מגיע לו האור בשופע יותר הוא עדיף טפי, ולכן רבי זעירא היה מקרב עצמו לפני הנר", עי"ש. ולכן אף שכאמור בשאלה הקודמת אין חובה לנהוג כן ודי בזה שהיה אפשר לראות את הציפורניים לאור הנר אם היה המקום חשוך, וכדלהלן בשאלה הבאה, מ"מ יש מעלה להתקרב אל הנר.

האם צריך לכבות את האור בזמן ההבדלה

יש בזה מנהגים שונים, ולהלכה יוצאים ידי חובה אף אם לא מכבים את האור בזמן ההבדלה, אך מ"מ נראה שהנכון יותר לכבות את האור בשעת הברכה.

במשנה ברכות נא': שנינו: 'אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו', ונחלקו בגמ' נג': - דעת רב שכיון שהקרובים העומדים בסמוך לאור יכולים ליהנות אף הרחוקים שאינם יכולים ליהנות מהאור מברכים, ודעת רבא שצריך שיאותו לאורו ממש, וכמה - בכדי שיכיר בין איסר לפונדיון, וקיי"ל כרבא.

ויש להסתפק האם צריך שיאותו לאורו ממש ולכן יש לכבות את האור כדי שיהנו מאור הנר, או שדי בזה שראוי ליהנות מאור הנר ואין צריך לכבות את האור.

ומלשון השו"ע [סי' רחצ' סע' ד'] משמע שדי שראוי ליהנות לאור הנר, וכן הוא במאירי ברכות נג':, וכן בראב"ד בהשגותיו על הרז"ה ברכות לט': מדפי הרי"ף, וכן משמע ברא"ש ובר' יונה ברכות שם, ובפרישה סי' רצו' סע' ו' כתב ג"כ שאין צריך ליהנות בפועל וסגי שראוי ויכול ליהנות, ולשיטתם יש להסתפק האם כיון שלא צריך שיהנו בפועל אין חסרון בכל שהאור דולק, או שיש לדון שהרי בסומא קי"ל (סי' רחצ' סע' יג') שלא מברך וביאר הפרישה דאף שקיי"ל שא"צ ליהנות בפועל מהאור אלא שיהא ראוי ליהנות מהאור, אבל בסומא כיון שאינו בר הכי הוי כמי שאינו ראוי לבילה שבילה מעכבת בו (עי' מנחות יח') ומזה יל"ד לגבי כיבוי האור.

אמנם מצינו שיטות הסוברים שצריך ליהנות בפועל מאור הנר [תשובת הגאונים שערי תשובה סי' קג', מאה שערים לרי"ץ גיאות הל' הבדלה, שבלי הלקט סי' קל', אור זרוע ח"ב סי' צג'], ולשיטתם נראה שצריך לכבות את האור. [ונראה שנידון זה אין מוכרח לתלותו בפלוגתת הראשונים המובאת להלן האם ברכה זו היא מברכות הנהנין או השבח].

האם יוצאים ידי חובת ברכת האש כשהלהבה מוסתרת על ידי אנשים רבים העומדים בצפיפות אך האור נראה מן הצדדים

אין יוצאים ידי חובה אם לא רואים את השלהבת עצמה.

גמ' ברכות נג': ובירושלמי ברכות פרק ח' הלכה ו' ובסי' רחצ' סע' טו'

אדם שעמד בריחוק מהאש בשעת הבדלה באופן שאינו רואה את השלהבת ולא יצא ידי חובה, האם צריך לברך שוב בורא מאורי האש [וכן לענין בשמים אם לא הריח בשעה שבירכו על הבשמים בשעת ההבדלה]

נראה שאין צריך לברך שוב בורא מאורי האש אם התכוון לצאת ידי חובה כששמע [אם לא הפסיק בדיבור].

בביאור הנידון שיש להסתפק האם ברכת ההבדלה הוי הפסק לברכת מאורי האש וא"כ צריך שוב לומר בורא מאורי האש או"ד כיון שיש דין לסדר הברכה על הכוס (עי' פסחים נד', קג') הוי הכל ענין אחד ויותר נראה שברכת הבדלה לא הוי הפסק וא"צ לומר שוב ברכת מאורי האש ועיין בשו"ת שלמת חיים רסה' מש"כ בענין זה.

האם ברכת 'בורא מאורי האש' היא מברכות השבח או הנהנין, ונפק"מ להנאה מאור הנר קודם הברכה

מחלוקת גדולה היא בראשונים, וכתב הכלבו (סי' מא') '...במוצאי שבת שקורין המגלה לאור הנר מברך בורא מאורי האש קודם ...טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה'. וכן כתב האורחות חיים הל' הבדלה, ולשיטתם נראה שברכת הנר היא ברכת הנהנין, וכן הוא להדיא בספר המכתם ובספר המאורות ברכות נג', ולכן לשיטתם אסור ליהנות מאור הנר לפני ברכת 'בורא מאורי האש'. אמנם דעת הרבה ראשונים שהיא ברכת השבח, עי' רמב"ן ברכות נא': ובריטב"א נג': ובראשונים בפסחים נג'. ולשיטתם מותר ליהנות מהאור גם קודם הברכה, וכן נפסק להלכה, עי' סי' רחצ' במ"ב ס"ק ד', ובשעה"צ שם ס"ק ג', ובשע"ת סי' תרצג'. ובזמנינו לכו"ע מותר ליהנות מהתאורה לפני הברכה כיון שלא מברכים 'בורא מאורי האש' על תאורה (ביאור הלכה סימן רחצ' ד"ה 'או בתוך אספקלריא').