דיני ברכת מרק ירקות (חלק א)

ברכת מרק בצל

שאלה: מהי ברכת מרק בצל.

תשובה: בדר"כ מטגנים את הבצל קודם הבישול במרק, ובאופן זה בין אם אוכל את המרק עם הבצל ובין אם אוכל את מי המרק לבדם, מברך אדמה [כברכת בצל מטוגן]. אמנם באופן שהבצל לא עבר טיגון לפני בישולו במרק, אזי ברכת המרק כברכת בצל חי או מבושל – שהכל.

מקור: מבואר בגמ' (ברכות לט.) "מיא דסילקא כסילקא ו..מיא דלפתא כלפתא ומיא דכולהו שלקי ככולהו שלקי". וכן נפסק בשו"ע (סי' רה סע' ב) "על המים שבישלו בהם ירקות, מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן, אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק".

ומבואר שמרק בצל ברכתו האדמה, אף אם הוציא את הבצל ואינו אוכל אלא את מי המרק לבד.

והנה מבואר ברשב"א (ברכות לח, הובאו במג"א סי' רב ס"ק כב, ובמשנ"ב ס"ק נב) שדברי הגמ' שברכת מי מרק הירקות כברכת הירקות עצמן נאמרו רק על מיני ירקות שרובם עומדים לבישול, וכלשונו "כיון דרוב אכילתן ע"י שליקה, מי שליקתן כמותן, הא כל מידי דלית דרכיה וכו' בהני לא אמרינן שיהא מימיהן כמו הן, עכ"ל.

ויש להסתפק בהבנת דברי הרשב"א, האם בכדי לברך אדמה על המים שבושלו בהם הירקות, צריך שרוב מין הירק הזה נאכל ע"י בישול, או דלמא אף אם רוב מין הירק הנ"ל אינו נאכל ע"י בישול, כיון שדרכו בכך והוא דבר מצוי [אע"פ שאינו רוב], ברכת מי המרק אדמה [עי' לשון הרשב"א שהזכיר גם ענין רוב וגם ענין דרך, ועיין בה"ל (סי' רב סע' י ד"ה ועל)].

ולפי"ז נראה שיש לברך על מי מרק גמבה וכן על מי מרק עגבניות – ברכת שהכל, כיון שרוב הגמבה והעגבניות לא עומדות לבישול [ושמא יש לדון שרוב העגבניות כן עומדות לבישול, כקטשופ ורסק עגבניות וכד', אך יש לדון שכיון שאלו זנים שונים של עגבניות, יש לדון לפי הזן המסוים המצוי בשוק].

ויש לעיין בדין ברכת מרק בצל, האם אכן רוב הבצל עומד לבישול או לא.

ברכת מרק ירקות, ומרק ירקות צח

שאלה: מה מברכים על מרק ירקות [כגון מרק שבישלו בו תפוח אדמה וגזר].

תשובה: [א] אם אוכל את מי המרק בלבד ללא הירקות, מברך שהכל. [ב] אם אוכל גם את הירקות, מברך אדמה על הירקות, ופוטר בזה את מי המרק.

מקור: לפי המבואר בגמרא ובשו"ע (הנ"ל בשאלה הקודמת), לכאורה היה נראה שיש לברך אדמה אף על מי המרק לבדם ללא הירקות.

אמנם נראה שדברי השו"ע "על המים שבישלו בהם ירקות, מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן, אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק" נאמרו דווקא במרק ירקות כגון בצל וכדומה, שדווקא בהם ברכת המרק כברכת הירק [אדמה], מפני שטעם הבצל מורגש היטב במרק [אבל אם שם רק מעט בצל, וטעמו אינו מורגש היטב במרק, מברך על מי המרק שהכל, וכמו שמצינו במשנ"ב (סי' רה ס"ק יא) לעניין מרק לביבות]. אבל במרק ירקות של תפו"א וגזר, אין טעם הירקות מורגש היטב במי המרק, ועל כן נראה שברכת מי המרק שהכל [וכמו שמצינו במשנ"ב (סי' רב ס"ק נג) שאם יש רק טעם קלוש במי שלקות, מברכים שהכל].

ברכת מי שימורים

שאלה: אדם השותה בכפית את מי השימורים של מלפפון חמוץ [ללא המלפפון עצמו]. מה עליו לברך.

תשובה: מברך 'שהכל'.

מקור: לכאורה היה נראה שכיוון שהשימורים עוברים תהליך בישול או כבישה [דין כבישה כדין בישול, עי' סי' רה ס"ק ח], ברכת מי השימורים כדין ברכת מי שלקות [-מים שבושלו בהם ירקות], שברכתם אדמה כברכת הירקות עצמן.

אמנם מצינו ברמב"ם (הל' ברכות פ"ח ה"ד) שכתב וז"ל "ירקות שדרכן להשלק, שלקן מברך על מי שלק שלהן בורא פרי האדמה, והוא ששלקן לשתות מימיהן, שמימי השלקות כשלקות במקום שדרכן לשתותן". וכן נראה במשנ"ב (סי' רה ס"ק ח).

ומבואר שדעת הרמב"ם שמברכים אדמה על מי המרק רק כאשר הבישול נעשה גם עבור אכילת מי המרק, אך באופן שהבישול נעשה רק עבור אכילת הירקות, אין ברכת המים כברכת הירקות, אלא ברכתם שהכל.

ולכך נראה שכיון שהמלפפון חמוץ לא התבשל עבור אכילת המים אלא עבור אכילת המלפפון בלבד, לכן ברכת מי השימורים [המים שבהם התבשלו המלפפונים] שהכל. ויש להוסיף טעם נוסף שברכת מי השימורים שהכל, והוא עפ"י דברי הרשב"א, שכיון שאין רוב המלפפונים עומדים לבישול, ברכת מי בישול מלפפונים שהכל.

ואמנם דעת הרא"ש (הובאה להלן) שברכת מי שלקות אדמה תלויה בתכלית הבישול. אם תכלית בישולו הוא עבור הירקות, מברך על המים אדמה [ואילו אם תכלית

אכילת מי המרק, ללא בישול הירקות עצמן, ברכת מי המרק שהכל]. ולפי דעת הרא"ש במקרה זה יברכו אדמה, כיון שעיקר מטרתו היא בכדי שיתבשלו הירקות, אף שאין לו עניין במים שבהם בושלו הירקות.

ולהלכה חוששים לדברי הרמב"ם, ומברכים שהכל, ולכן השותה מים של קופסאות שימורים [תירס, אננס, אפונה, מלפפון חמוץ, חומוס, זיתים ועוד], יברך שהכל, שכיון שמטרת הבישול הייתה עבור הירקות, חוששים לשיטת הרמב"ם ומברכים שהכל.

וכן השותה את המים שבישלו בהם תפוחי אדמה על מנת לעשות מהם פירה, יברך שהכל, שכיון שמטרת הבישול הייתה עבור הירקות ולא עבור המים, חוששים לדעת הרמב"ם, ומברכים על המים שהכל.

ברכת מי מרק ירקות, כשדעתו על המים

שאלה: אדם שבישל מרק ירקות, אך אינו מעוניין בירקות עצמן אלא רק במי המרק [וכגון שבישל ביום חורפי מרק על מנת לחמם את גופו במי המרק החמים]. מה יברך על מי המרק.

תשובה: ברכתו אדמה, כיון שבדר"כ נעשה גם על דעת אכילת הירקות.

מקור: לכאורה היה נראה שבאופנים המבוארים לעיל שמברכים על מי מרק אדמה כברכת הירקות [כגון מרק בצל, וכפי שהתבאר], אף כאן יברך על מי המרק אדמה.

אמנם מצינו בתשובת הרא"ש (כלל ד אות טו, הובא במג"א סי' רה ס"ק ו, ובמשנ"ב סי' רה ס"ק י) שחידש שמברכים על מי שלקות אדמה, רק כאשר תכלית הבישול היא עבור הירקות, ורק באופן זה ברכת המים שבהם התבשלו הירקות כברכת הירקות עצמן, אבל כאשר תכלית הבישול אינה עבור הירקות, אלא עבור מי המרק, ברכת מי המרק שהכל.

ולפיכך נראה שבמקרה שבישל מרק ירקות על דעת מי המרק בלבד, ברכת המים שהכל.

ואמנם לדעת הרמב"ם (הובאה לעיל) הקובע לברכת מי המרק אדמה, הוא כאשר הבישול נעשה עבור אכילת מי המרק, ולא משנה למה נועדו הירקות. ולדעתו יברכו על מרק זה אדמה. אך להלכה חוששים לשיטת הרא"ש, ולכן יברך שהכל, וכמש"כ המשנ"ב (סי' רה ס"ק י).

אמנם למעשה נראה שיש לברך על מרק זה אדמה מטעם אחר, והוא דכיון שבדר"כ מרק זה נעשה גם בשביל הירקות עצמן, אף שכעת אינו מעוניין בירקות, לא משתנית ברכתו בשביל זה ובטלה דעתו אצל כל אדם (וע"ע בשו"ת הרא"ש הנ"ל, ובשו"ע הרב סי' רב סע' יב), ויברך אדמה.

ברכת מי מרק שהתבשל עם עשבי תיבול

שאלה: מה מברכים על מרק שהתבשל עם עשבי תיבול, כגון שבישל נענע או פטרוזיליה במים.

תשובה: ברכת המרק אדמה.

מקור: אף שנתבאר לעיל שכאשר לא אוכלים את הירק עצמו אלא רק משתמשים בטעם שהוא נותן במים, ברכת המים שהכל. במקרה זה יברך אדמה, כמבואר במשנ"ב (סי' רד ס"ק כב).

ונראה בביאור הדבר, מכיוון שדווקא ירקות שרגילים גם לאוכלם, ברכת המים שבהם הם התבשלו שהכל, אך ירקות שאין הדרך לאוכלם אלא תמיד הם באים רק לתת טעם במי המרק, באופן זה ברכת מי המרק אדמה.

ברכת מי מרק ירק ירקות עם אבקת מרק

שאלה: מה מברכים על מי מרק בצל [שבדר"כ ברכתם אדמה], כאשר בישלו עם אבקת מרק.

תשובה: אם שם את אבקת המרק יחד עם הירק או לאחר נתינת הירק, ברכת מי המרק אדמה. אך אם נתן תחילה את אבקת המרק, ורק לאחר שהיה למים טעם של אבקת מרק הכניס את הירקות, ברכת מי המרק שהכל.

מקור: יש לעיין בברכת המרק, דמצינו בשו"ע (סי' רה ס"ב, ומקורו בטור בשם אביו הרא"ש) דכל מה שמברכים על מי מרק הירקות אדמה [באופן שמתקיימים כל התנאים שבגיליון זה], הוא רק כאשר יש במרק ירקות בלבד, אך אם יש במרק גם בשר, מברך על מי המרק שהכל. כיוון שטעם הירקות הוא לא הטעם העיקרי במרק, אלא טעם הבשר חשוב יותר, ולכן הוא עיקר, ולכן ברכת מי המרק שהכל.

ופשוט שדין זה אינו דווקא בבשר, אלא אף בכל שאר דברי מאכל [שברכתם 'שהכל'] שהתבשלו במרק, שאם הטעם שהם נותנים במי המרק ניכר יותר מטעם הירקות, מברכים על מי המרק שהכל, כברכת אותו מאכל.

ולכן היה מקום לומר שאם נותן במרק אבקת מרק [שברכתה שהכל, כיון שהירקות בה מרוסקים וטחונים], ברכת מי המרק שהכל.

אך למעשה נראה שיברך על מי המרק אדמה, כיון שאבקת מרק מוגדרת כתבלין, וכפי שאין הירקות שבמרק טפלים למלח כך אין הירקות טפלים לאבקת המרק, אלא הירקות עיקר וברכת מי המרק אדמה.

אמנם יש לדון לפי מש"כ הט"ז (סי' רה ס"ק ה, הובא במשנ"ב ס"ק יב) שברכת מי מרק הירקות אדמה דווקא כאשר מבשל את הירקות במים, כיון שאין למים טעם עצמי ולכן מורגש בהם טעם הירק, אך אם מבשל ירק בחומץ שיש לו טעם עצמי, באופן זה ברכת מי המרק שהכל, דבזה טעם המים לא נגררים מטעם הירקות.

ולפי"ז יש לומר שאם נתן את אבקת המרק לפני שמכניס את הירקות, ייתכן דדינו כדין המבשל את הירקות בחומץ, כיון שכעת כבר יש למים טעם עצמי [ע"י אבקת המרק], ולכן אף שלאחמ"כ יכניס את הירקות, שוב לא ייגרר טעם מי המרק מטעם הירקות, ויברך על מי המרק שהכל.

אמנם אם שם את אבקת המרק לאחר נתינת הירקות, או אפילו ביחד עם הירקות, יברך על המרק האדמה, כיון שבעת בישול הירקות לא היה למים טעם עצמי [ולכן אין זה דומה למבשל ירקות בחומץ]. ואף שטעם האבקת מרק נכנס במים לפני שטעם הירקות נכנס במים, מ"מ כיון שהכל מעשה בישול אחד, יברך על מי המרק אדמה.

סיכום

בכדי לברך על מרק ירקות צח [-ללא הירקות, וכגון שלוקח כפית ומעלה בה נוזל בלבד] ברכת בורא פרי האדמה, צריכים להתקיים שבעה תנאים:

[א] ירק שרוב אכילתו ע"י בישול [ולכן אין מברכים אדמה על מי מרק עגבניות].

[ב] שמורגש היטב טעם הירק במים [ולכן אין מברכים אדמה על מי מרק עם מעט ירקות, או על מים שהתבשלו בהם תפוחי אדמה וגזר, שאינם נותנים טעם חזק במים].

[ג] בישול הירקות נעשה על דעת לאכול את מי המרק לאחר הבישול [ולכן אין מברכים אדמה על מי קופסאות שימורים]

[ד] בישול הירקות נעשה על דעת לאכול את הירקות לאחר הבישול.

[ה] שאין במרק דברים נוספים הנותנים למים טעם חשוב יותר מטעם הירקות [ולכן אין מברכים אדמה על מי מרק ירקות שיש בו גם בשר].

[ו] שאין למים טעם עצמי [ולכן אין מברכים אדמה על מי מרק שנתן בו אבקת מרק לפני שנתן בו את הירקות]

[ז] לא בא להרוות צימאון [עפ"י דברי המרדכי שצריך "עיקרו לטבול בו" ויתבאר בס"ד בגיליון 253, ולכן אין מברכים אדמה על תה וקפה].