דיני קדימה בברכות (סימן רי"א) - ט"ו בשבט

האופנים בהם לא נאמרו דיני קדימה בברכות

א. דיני הקדימה נאמרו רק כאשר מונחים לפני האדם שני מאכלים, וברצונו לאכול את שניהם כעת. אך אם המאכלים אינם לפניו כעת, אף שבדעתו לאוכלם לאחמ"כ, אין בהם דיני קדימה, ורשאי לברך על המאכל שלפניו [אף שהמאכל שיבוא לפניו תיכף, קודם עפ"י דיני הקדימה].

כמו כן, מאכלים שדרך בני אדם לאוכלם בסדר מסוים, כגון סעודה הפותחת בדג וממשיכה באורז ותפו"א, או שאוכל ירקות מבושלים ואחריהם אוכל קומפוט - באופנים אלו, אף שברכת המאכלים המאוחרים עדיפה מצד דיני קדימה, אין צריך להקדימם (הל' ברכות לריטב"א פ"ג ס"ט, וכ"ה בדע"ת ובכה"ח סק"ה בשם שו"ת הלק"ט, וכ"ה בשועה"ר סי' רמט סק"ד, ועי' בה"ל ס"ג).

כמו כן, אם מעוניין להקדים מאכל מסוים מטעמי בריאות, לא נאמרו בו דיני קדימה (דע"ת וכה"ח שם בשם שו"ת הלק"ט, ועי' ראשון לציון לבעל האוה"ח הקדוש, ברכות מא).

כמו כן, המקדים לאכול מאכל מסוים מחמת ספק הלכתי, כגון בן ספרד הנוהג לשתות מים קודם הסעודה – לא נאמרו בזה דיני קדימה (עי' סי' קעד ס"ז).

דיני קדימה במאכל וריח

ב. ברכת אכילה ושתייה קודמת לברכת הריח (מג"א בסוף סי' ריא).

דיני קדימה במאכל ומשקה שברכתם שווה

ג. דיני קדימה האמורים להלן הם גם כאשר מין אחד הוא מאכל ומין שני הוא משקה (פמ"ג במשב"ז סק"ו, ומשנ"ב ס"ק טז, ועי' בריטב"א (ברכות מא. ד"ה ולענין) שנראה שחולק), אמנם כאשר אין דין להקדים את אחד מהם, כגון שלפניו ביצה וחלב [שחביבותם שווה, ואין לו עדיפות מצד קדימות זשח"ג (יבואר להלן בהרחבה)], יכול להקדים מה שירצה (ריטב"א ופמ"ג הנ"ל, ובפמ"ג פתיחה להל' ברכות סוף אות ח, ועי' ערוה"ש סי"ז).

סדר הקדימה

ד. הקדימה בברכות נקבעת לפי מעלת המאכלים, וחמש מעלות בברכות:

א. ברכה מבוררת [עפ"י סדר מג"ע א"ש - לדוגמא: ברכת 'בורא פרי העץ' הפוטרת רק פירות מבוררת יותר מברכת 'שהכל' הפוטרת כל דבר]. ב. מאכל משבעת המינים. ג. מאכל שלם. ד. מאכל חביב. ה. מאכל גדול.

להלן יתבאר כיצד יש לנהוג כשמעלה אחת עומדת מול מעלה אחרת, כגון מי שלפניו פירות שאחד מהם מין שבעה והשני חביב, או האחד ברכתו 'מזונות' והשני שלם.

גדרו של 'חביב'

ה. נחלקו הראשונים בהגדרת חביב, אם הוא המין שחביב לו בדרך כלל או זה שחביב לו באותה השעה. ולמעשה הולכים אחר המין שחביב לו בדרך כלל (שו"ע ס"א) [ואם שניהם חביבים לו בשווה בדר"כ, וכעת מעדיף את אחד המינים, יקדימנו].

דיני קדימה במאכלים שברכתם שונה [מג"ע א"ש]

ו. היו לפניו כמה מיני מאכלים שאין ברכתם שווה, סדר הקדימה בברכות הוא: 'מזונות', 'הגפן', 'העץ', 'האדמה' ו'שהכל'. וסימנך:

מג"ע א"ש. הטעם לסדר זה נקבע לפי נוסחי הברכות, ככל שהברכה יותר פרטנית ומבוררת, היא עדיפה על חברתה.

סדר מג"ע א"ש נאמר אף כנגד מין ז', שלם וחביב

ז. מעלת נוסח הברכה הפרטנית יש לה חשיבות יותר מכל שאר המעלות, ולכן מי שלפניו חצי עוגייה מקמח כוסמיןשהוא מחמשת מיני דגן [אף שאינו מין ז'], ותמר שיש לו את כל שאר המעלות, שהוא מין שבעה, ושלם, וחביב לו, וגדול יותר - בכל אופן תכריע מעלת הברכה הפרטנית ויקדים לברך 'מזונות' על העוגייה.

אורז: דין זה ש'מזונות' קודם לא נאמר בחמשת מיני דגן דווקא אלא גם באורז, שקודם לכל שאר המעלות האחרות כיון שברכתו מזונות (רשב"ץ ברכות מא, לבוש סי' רח ס"א בהג"ה, אבן העוזר סי' ריא, חסד לאלפים שם. אולם בהגהות ערך לחם למהריק"ש שם ובחמד משה שם סק"ד כתבו שאין דין קדימה לאורז כיון שאינו מה' מיני דגן, ועי' פמ"ג א"א ס"ק ז, ובס"ק יג, ובסוף סי' ריא סדר המעלות אות ב, ובכה"ח ס"ק כז).

יוצא מן הכלל בסדר מג"ע א"ש-מין אדמה חביב ממין העץ

ח. לסדר הברכות של מג"ע א"ש יש יוצא מן הכלל, והוא באדם שלפניו שני מאכלים - האחד ברכתו 'העץ', והשני ברכתו 'האדמה' - אם מין האדמה חביב לו יותר הוא קודם (עי' כה"ח סקי"ד).

אמנם באופן זה צריך שיהיה המין חביב גם בדרך כלל וגם בשעה זו, אך אם מין האדמה חביב בדרך כלל אך עתה העץ חביב יותר, או להיפך שבדרך כלל העץ חביב יותר ורק עכשיו חביב לו מין האדמה - יקדים לברך על מין העץ.

ט. היו לפניו מאכל שברכתו 'העץ' ומאכל שברכתו 'האדמה', ולכל אחד מהם ישנה מעלה שונה, יש להסתפק מהו סדר הקדימות – האם חביב, ז' המינים, שלם, או שלם, חביב, וז' המינים. וי"א שרק מעלת חביב קובעת, ואם חביבות שניהם שווה יקדים איזה מהם שירצה (שעה"צ סק"ה).

דיני קדימה במאפה ותבשיל שברכתם שווה

י. מאפה קודם לתבשיל (רשב"א ברכות מא, שו"ע הרב סדר ברכות הנהנין פ"ט ס"ז, וצ"ע במשנ"ב שלא הזכיר דין זה), ולכך אם היו לפניו עוגה וקוגל אטריות, יברך 'מזונות' על העוגה. כמו כן, אם לפניו עוגה, ביסלי וקרוטונים, יברך על העוגה, כיון שהביסלי והקרוטונים [למרק, בהרבה מהחברות] מטוגנים בשמן עמוק, והעוגה [- מאפה] קודמת לתבשיל. ונראה שמאפה קודם לתבשיל גם באופן שהתבשיל עדיף מצד קדימות זשח"ג (יבואר להלן) [וכגון שהיו לפניו פרוסת עוגה וביסלי, יברך על העוגה, אע"פ שהביסלי שלם].

דיני קדימה בחמשת מיני דגן ואורז

יא. חמשת מיני דגן קודם לאורז, ולכן אם היו לפניו מאפה או תבשיל מחמשת מיני דגן [כגון אטריות] ואורז, יברך תחילה על החמשת מיני דגן.

דיני קדימה במאכלים שברכתם שווה [זשח"ג]

יב. היו לפניו כמה מיני מאכל שברכתם שווה, יברך על המאכל שהוא משבעת המינים. אין שם מאכל משבעת המינים - יברך על השלם. אין שם שלם - יברך על החביב, ואם אין שם חביב - יברך על הגדול. וסימנך זשח"ג [ז' מינים, שלם, חביב, גדול], וכבדוגמאות דלהלן:

ז – ז' מינים

מין שבעה עדיף על שאר המינים, ולכן מי שלפניו חצי ביסקוויט מקמח חיטה ועוגה מקמח כוסמין (יודגש כי כוסמין הוא מין דגן, בשונה מכוסמת), יברך על הביסקוויט מפני שהוא מין משבעת המינים, אפילו באופן שהעוגה שלמה וגדולה יותר וגם יותר חביבה.

וכן אם לפניו זית חצוי ואפרסק, יברך על הזית החצוי מפני שהוא מין משבעת המינים.

ש – שלם

שלם קודם לשאינו שלם, ולכן מי שלפניו מלפפון שלם ופרוסות גמבה, יברך על המלפפון השלם.

וכן אם לפניו עוגייה ופרוסת עוגה, יברך על העוגייה השלימה.

וכן אם לפניו חצי אגוז ופיסטוק שלם, יברך על הפיסטוק.

דין זה ששלם קודם לשאינו שלם, נאמר אף כאשר האינו שלם חביב יותר וגדול יותר, ולכן יברך על המלפפון השלם, אף כאשר הגמבה חביבה לו, וכן יברך על העוגייה אף כאשר העוגה חביבה לו, וכן יברך על הפיסטוק אף כאשר האגוז חביב יותר.

ח – חביב

כשכל המאכלים מאותו מין, וכלם שלמים [או חצויים], יקדים את המאכל החביב לו בדרך כלל. ולכן מי שלפניו תפוח ואפרסק, ובדר"כ הוא אוהב יותר אפרסק, יקדים לברך על האפרסק.

ג – גדול

כשכל המאכלים מאותו מין, וכולם שלמים [או חצויים], וחביבותם שווה, יקדים לברך על הגדול, ולכן מי שלפניו לחמנייה גדולה ולחמנייה קטנה, יקדים לברך על הלחמנייה הגדולה.

וכן מי שלפניו תפוח ואגוז, יקדים לברך על התפוח, שהוא גדול יותר מאגוז [אא"כ האגוז חביב לו יותר].

כוס מלאה וכוס שאינה מלאה: היו לפניו ב' כוסות שתייה, א' מלאה וא' אינה מלאה – לא מצינו מקור לכך שהכוס המלאה קודמת לברכה. ויש לבאר הטעם משום שלח אינו חיבור (עי' תהל"ד סי' קסז סק"א, ויל"ע מהמבואר לעיל בענין קדימות מאכל ומשקה).

דיני קדימה בשבעת המינים

יג. היו לפניו כמה מיני פירות משבעת המינים, יקדים לברך על המין הסמוך ל'ארץ' שבפסוק 'ארץ חטה ושעורה וכו', וסדר המינים הוא - זית, תמר, ענב, תאנה, רימון. מי שלפניו פירות מז' המינים ושלווה [חיטים תפוחות], אם השלווה חביבה לו יותר, יקדימנה (ראה אזמרה לשמך 233 בעניין השלווה).

דיני קדימה בברכות ולא באכילה

יד. דין הקדימה הוא רק להקדמת הברכה, אך אינו קובע את סדר האכילה. וכגון, מי שלפניו ג' מאכלים שברכתם שווה, אחד מין שבעה, ואחד שלם, ואחד חצוי – יקדים לברך על מין שבעה וכנ"ל, אך אחר שבירך וטעם ממין השבעה, אינו צריך להקדים לאכול את המאכל השלם, ויכול לאכול קודם את המאכל החצוי אם רצונו בכך.

וכן, מי שלפניו פירות שונים ובהם גם שבעת המינים [כמצוי בסעודת ט"ו בשבט], דין הקדימה הוא לברך על הזית, ומשבירך עליו וטעם ממנו, יאכל את שאר הפירות בכל סדר שירצה, ואינו צריך להקדים את שאר הפירות ממין שבעה לפי הסדר שבפסוק.

טעה בסדר הקדימה [ודינא דהרשב"א]

טו. כל דיני הקדימה הם לעניין לכתחילה, אך בדיעבד אם בירך ראשונה על מאכל שהיה צריך לאחרו - יצא ידי חובתו.

אמנם חידש הרשב"א (ברכות מא, הובא בב"י סי' רו, וסי' ריא, ונפסק ברמ"א ס"ה, ובבא"ח שנה א פ' בלק, אמנם עי' כה"ח סי' רו ס"ק לט וסי' ריא ס"ק כד) שברכת מאכל שאינו חשוב אינה פוטרת מאכל חשוב [שחביב לו בדר"כ יותר או מין שבעה] אע"פ שהיה לפניו בשעת הברכה, וכבדוגמאות הבאות: [א] בירך על תפוח ורוצה לאכול לאחמ"כ תמר, אין ברכת התפוח פוטרת את ברכת התמר, שכיון שהתמר מין ז', הוא חשוב יותר ואינו נפטר. [ב] אדם שהיו לפניו זית וענב, ובירך על הענב ורוצה אח"כ לאכול את הזית, אין הזית נפטר בברכת הענב, שכיון שזית קודם בפס', הוא חשוב יותר, ויברך שנית על הזית. [ג] בירך על תפוח ואח"כ רוצה לאכול מנגו - אם המנגו חביב עליו יותר בדרך כלל, צריך לברך עליו שוב [אבל אם הוא חביב עליו רק עכשיו, אינו מברך שוב].

[יצוין כי דינא דהרשב"א לא נאמר דווקא באופן שהרצון לאכול את המאכל החשוב התעורר רק לאחר הברכה, (כבדוגמאות דלעיל), אלא גם באופן שכבר בשעת הברכה רצה לאכול את שניהם, וטעה והקדים לברך על הפחות חשוב, אין המאכל החשוב נפטר בברכת האינו חשוב (עי' רשב"א שכתב דינו על האופן הנ"ל)].

פרטי הדין: [א] גם אם המאכל החשוב מונח לפניו בשולחן בשעת הברכה, הוא אינו נפטר בברכה [אבל אם היה מונח בצלחת שלפניו, אזי אם הוא רגיל לטעום מכל מה שבצלחת, המאכל נפטר, מפני שהוא דומה לאמור באות ד דלהלן].

[ב] אם כיוון לפטור את המאכל החשוב, נפטר.

[ג] אם לא כיוון לפטור את המאכל החשוב, אינו נפטר, אע"פ שהתכוון באופן כללי לאוכלו (רשב"א שם, משנ"ב ס"ק לג, גר"ז סי' רו ס"י, פמ"ג סי' ח א"א ס"ק טו) [אמנם אם התכוון לאוכלו בשעת הברכה, יתבאר בסע' הבא], וכ"ש שאינו נפטר אם רק רגיל לאכול לאחמ"כ את המאכלים החשובים.

[ד] אם בשעת הברכה התכוון במפורש לאכול לאחמ"כ את המין החשוב, נפטר (עמק ברכה [לאבי השל"ה] הל' ברכות כלל ד ס"ו בפירוש דברי רבו הרמ"א הנ"ל סי' רו ס"ה, וכ"ה בהגהות הסמ"ע [מהדורת פרידמן] סי' ריא, ובגינת ורדים או"ח כלל א סי' ז ד"ה והא). אך לא מועיל תנאי שכל הברכות ביום זה יפטרו את המאכל החשוב. ויש להסתפק האם די שיחשוב מפורש [בזמן הברכה או לפניה] שהברכה תחול על כל הדברים שיאכל אח"כ.

ולכן טוב שתמיד בשעת הברכה יכוון שהברכה תפטור הכל.

אורח: דין זה לא נאמר באורח [וכן בכל אדם שאנשי ביתו מביאים לו את האוכל], ולכן אורח שבירך על אינו חשוב, ואח"כ הביאו לו את החשוב, בכל אופן אינו מברך שוב על החשוב, דנחשב כאילו התכוון בשעת הברכה לפוטרו.

מין אחד: דין זה נאמר רק בשני מינים, אבל במין אחד [כגון שבירך על ענבים שחורים, והיו לפניו ענבים ירוקים והם חביבים לו יותר], אע"פ שלא כיוון בפירוש לפטרם, אינו מברך עליהם שנית, כיון שהם מין א' (א"ר, הובא במשנ"ב סי' רו ס"ק כ, ובבה"ל סי' ריא ס"ה). וגדר מין א' לעניין זה - נראה שאע"פ שהוא שונה בטעם או בשם, כל שהוא אותו סוג נחשב מין א'. ולכן מים וסוגי משקאות קלים נחשבים מין א', וכן סוגי עוגות ועוגיות נחשבים מין א'.

מאכל שלם או גדול: דין זה נאמר רק כאשר חשיבות המאכל הב' היא מפני שהוא חביב יותר [בדר"כ] או שהוא מין ז', אך אם חשיבותו היא מפני שהוא שלם או גדול, באופנים אלו המאכל הב' נפטר בברכת המאכל הא' [אע"פ שלכתחילה היה עליו לברך קודם על המאכל הב'].

מין ז' פחות חביב: אם המין הא' חביב לו יותר, וכגון שאוהב יותר את התפוח מהתמר, אע"פ שהיה עליו להקדים את התמר [מפני שמין ז' קודם לחביב], בדיעבד אינו חוזר ומברך עליו (מפני שחוששים לשיטת הרמב"ם דחביב עדיף על מין ז', ועי' מש"כ המשנ"ב ס"ק לג).

תבשיל ומאפה: בירך על תבשיל [אטריות, ביסלי, קרוטונים (כנ"ל) וכד'] ואח"כ אוכל עוגה - צריך לברך שוב מזונות (רשב"א שם, ועיין גר"ז שם).

אורז וה' מיני דגן: בירך על אורז ואח"כ אוכל מאכל מחמשת מיני דגן - צריך לברך שוב מזונות.

מעלות נוספות

טז. המעלות שהוזכרו הן מדינא דגמ' והראשונים. אמנם מצינו מעלות נוספות להקדמה לברכה. ולכן במקום שאין את המעלות דלעיל [דהיינו ששני המאכלים שלפניו חביבים בשווה ושניהם שלמים וגדלם זהה וכו'] י"א שצריך לברך תחילה על המאכלים שיש בהם את אחת מהמעלות הבאות: מאכל מזין יותר (עי' ברכות לט, וצ"ע שלא הוזכר בפוסקים. ויל"ע לפי"ז במבואר לעיל בענין קדימות אכילה ושתייה). מאכל שמברכים עליו 'שהחיינו' (רשב"ץ ברכות מא.). מאכל שנעשתה בו מצווה - כגון ריבה מאתרוג או פת מעירוב חצירות או תבשילין (עי' ברכות לט, או"ח סי' רצו). פירות שנמשלו להם ישראל (כה"ח סי' ריא ס"ק ז). פירות שגדלו בארץ ישראל. שיריים מסעודת מצוה.