דילוגים בתפילה (חלק ב)

דילוג לצורך תפילת ותיקין

המתפלל כותיקין ואיחר לתפילה, ורואה שאם לא ידלג, לא יספיק להתפלל שמו"ע בזמן נץ החמה - דינו תלוי אם רגיל להתפלל תמיד כותיקין או לא.

אם אינו רגיל להתפלל כותיקין- ידלג [על החלקים המותרים בדילוג, כמבואר בגיליון הקודם] כדי שיספיק להתפלל כותיקין. אך אם רגיל להתפלל כותיקין - ידלג אף על ברכת נטילת ידיים, אלוקי נשמה, ברכות התורה והנחת תפילין [וראה במקור שמעיקר הדין יכול לדלג אף על "ברוך שאמר" "אשרי" ו"ישתבח"], ויתחיל מ"יוצר אור" והלאה.

מקורות והרחבה:

נאמר במשנה (ברכות כב:) "ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תהא הנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא, ואם לאו יתכסה במים ויקרא". ומבואר בגמ' (שם כה:) שזמן זה הוא כותיקין, שהיו גומרים אותה עם הנץ החמה. ומשמע שותיקין קורין קריאת שמע לפני הנץ, אף שהוא בלי תפילין, ואף שהוא ביחידות, ואף ללא פסוד"ז קודם.

ובבה"ל (סי'נח ס"א ד"ה ומצוה מן המובחר) הוכיח כן [שתפילת ותיקין עדיפה ממנין, ומתפילה עם תפילין] מהנ"ל, וכתב שהוא רק לאנשים הזהירים לקרות כותיקין.

ונראה שאף מי שאינו זהיר להתפלל כותיקין, אם איחר לתפילה, יקצר וידלג על החלקים המותרים בדילוג [כדלעיל].

אמנם הזהיר להתפלל כותיקין, אם לא יספיק להתפלל כותיקין מבלי שידלג על כל פסוד"ז, ואף על ברוך שאמר אשרי וישתבח [וכן על ברכת "על נטילת ידיים", אלוקי נשמה, ברכות התורה והנחת תפילין] - ידלג על כל אלה כדי להספיק תפילה כותיקין. אמנם למעשה אין הדבר מצוי כל כך שיצטרך לדלג אף על ברוך שאמר אשרי וישתבח.

דילוג לצורך קריאת שמע וברכותיה לפני סוף זמן קריאת שמע

המתחיל להתפלל סמוך לסוף זמן קריאת שמע, ויש בידו שתי אפשרויות: או שיקרא ק"ש לפני התפילה, ואז יתפלל כסדר [ויפסיד מעלת קריאת שמע וברכותיה לפני סוף זמן קריאת שמע], או שידלג על פסוקי דזמרה ויספיק לקרוא ק"ש וברכותיה בזמנה -נראה שידלג בפסוקי דזמרה על החלקים המותרים בדילוג, כדי לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה לפני סוף זמן קריאת שמע (עי' אפיקי מגינים סי' נב ס"ק ב, ועי' שעה"צ סי' צ ס"ק מא, וראה באזמרה לשמך גיליון 188).

דילוג לצורך תפילה בזמנה

המאחר לתפילה, ומשער שאם יתפלל כסדר, יפסיד "זמן תפילה" [היינו שלא יסיים תפילת שמונה עשרה עד סוף זמן תפילה] - ידלג על כל ברכות השחר, ואף על ברכות התורה [וראה במקור שיכוון לצאת ידי חובתן ב"אהבה רבה" וילמד לאחר התפילה], טלית ותפילין, ועל כל פסוקי דזמרה [כולל ברוך שאמר, אשרי וישתבח], ויתחיל מיד מברכת "יוצר אור" [וידלג אף על פרשיות ק"ש, וישלימן לאחר התפילה], כדי שיספיק להתפלל שמונה עשרה בתוך הזמן. אך על ברכות ק"ש אין לדלג.

ולכן הרואה שעומד לעבור זמן תפילה [ואם יאמר "ברוך" "אשרי" ו"ישתבח" לא יסיים שמו"ע בזמן], לא יעמוד מיד לתפילת שמו"ע, אלא יתחיל מ"יוצר אור" ואילך [וידלג על פרשיות ק"ש].

[ואף אם הקדמת הברכות ק"ש תגרום שתפילת שמו"ע תהיה לאחר סוף זמן תפילה, ינהג כן, מפני שברכות ק"ש לפני סופ"ז תפילה קודמים לתפילת שמו"ע לפני סופ"ז תפילה. ואם הגיע סופ"ז תפילה באמצע ברכות ק"ש - אם התאחר באונס יכול להמשיך, אך אם זה לא היה באונס, אינו יכול לחתום את הברכה בשם ומלכות.

וכל זה היינו שנתאחר ורואה שסופ"ז תפילה הולך לעבור, אך חייב אדם להקדים כדי להתפלל גם תפילת שמו"ע לפני סופ"ז תפילה].

לאחר התפילה - ישלים את ברכת השחר שדילג, וכן יברך אלוקי נשמה [אם כיוון מפורש שלא לפוטרה בברכת "מחיה המתים" בשמו"ע], טלית ותפילין [ויאמר עם התפילין ק"ש, וכדלהלן. ואם כבר אמר ק"ש, לכתחילה לא יניח התפילין ויחלצן מיד מבלי לומר כלום, אלא יאמר ק"ש או פרשה אחרת או מזמור תהלים (סי נח ס"ק ה, סי' מו ס"ק מ)], ולכתחילה ישלים אף את הפסוקי דזמרה שדילג (ראה בהרחבה בגיליון 132), אך אם דילג על ברוך שאמר וישתבח, אינו יכול להשלימן. כמו כן, אם דילג על פרשיות קריאת שמע, ישלימן [ואף שעבר זמן ק"ש, יש להשלימן משום קבלת עול מלכות שמים, ומשום זכירת יציאת מצרים (סי' נח ס"ו, משנ"ב ס"ק כז)].

מקורות והרחבה:

דילוג על ברכות השחר - כיון שאפשר להשלימן לאחר התפילה.

ברכת "על נטילת ידיים" - אע"פ שאי אפשר להשלימה לאחר התפילה (כמבואר בגיליון הקודם), תפילה בזמנה קודמת, וכפי שמצינו (עי' ברכות טו, סי' צב ס"ד, משנ"ב ס"ק כ) שתפילה בזמנה קודמת אף לנטילת ידיים עצמה.

אלוקי נשמה - יכוון מפורש שלא לפוטרה בברכת "מחיה המתים" בשמו"ע, ויברכה לאחר התפילה.

ברכות התורה - יכוון באהבה רבה וילמד לאחר התפילה [ואם לא כיוון, נתבאר דינו באזמרה לשמך גיליון 309].

טלית ותפילין - מבואר במשנ"ב (סי' כה ס"ק יד וכן סי' מו ס"ק לג, וכן סי' נח ס"ק ה) שאמירת ק"ש בזמנה קודמת לטלית ותפילין. ונראה שכל שכן לתפילה בזמנה, שהרי לא נתבאר להדיא בגמ' שצריך להתפלל שמו"ע עם תפילין (אלא רק נזכר במג"א סי' סו ס"ק יב, ובמשנ"ב סק"מ).

דילוג על כל פסוד"ז - במשנ"ב (סי' עא ס"ק ד) כתב שידלג על פסוקי דזמרה לצורך תפילה בזמנה. ואף שהוסיף "ידלג פסוקי דזמרה, וכאופן שנתבאר לעיל בסימן נב", אעפ"כ נראה שידלג על כל הפסוקי דזמרה [כולל ברוך שאמר, אשרי וישתבח], שהרי לדעת השו"ע מדלגים לגמרי אף לצורך תפילה בציבור. ואף שנתבאר (בגיליון הקודם, בשם המשכנ"י) שאין לדלג לגמרי לצורך תפילה בציבור, אך לצורך תפילה בזמנה נראה שידלג לגמרי.

ברכות ק"ש אין לדלג - משנ"ב (סי' עא שם).

פרשיות ק"ש - אם לא יספיק, ידלג על פרשיות ק"ש, שכיון שעבר סופ"ז ק"ש, אין בקריאה זו קיום מצוות ק"ש, אלא מה שקוראים כעת ק"ש הוא רק כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה (סי' ס ס"ב), ומעלה זו נדחית מפני תפילה בזמנה [ויל"ע מלשון המשנ"ב (סי' עא שם) שכתב "לא ידלג מק"ש וברכותיה כלל", ואכן בלשון הדה"ח (שהוא מקור דברי המשנ"ב) לא נזכר ק"ש עצמה אלא רק ברכות ק"ש].

דילוג כדי להתחיל ברכות קריאת שמע עם הציבור

העומד בפסוקי דזמרה בשעה שהחזן מגיע לברכו - יכול לדלג לישתבח, בשביל מעלת הסמכת ברכו לברכות ק"ש. אך יש שכתבו שלא ימהר בפסוד"ז בשביל כך.

מקורות והרחבה:

כתב המשנ"ב (סי' נד ס"ק יג, סי' רלו ס"ק א) שלאחר עניית ברכו, נחשב כאמצע הפרק של ברכות ק"ש. ולכאורה נראה מדבריו שעדיף לדלג בפסוד"ז כדי להסמיך ברכו לברכות ק"ש.

וכן מבואר בבה"ל (סי' סט ד"ה שישלים) שידלג לישתבח, ויענה ברכו עם הציבור, ויסמיך ברכו לברכות ק"ש (וז"ל "ופשוט דבשביל פריסת שמע, וכו' יכול לדלג מפסוקי דזמרה, ויאמר רק ברוך שאמר ואשרי וישתבח, ויפרוס על שמע. אך אם אינם רוצים להמתין עליו כלל, יאמר קצת פסוקים ואחר כך קדיש וברכו. אך צריך עיון קצת מה יעשה אחר כך, אם טוב יותר לדלג לגמרי ויתחיל תיכף אחר הברכו מיוצר אור, דזהו פריסת שמע המעולה, כשאומר תכף יוצר אור אחריו כידוע, או דיתחיל אחר כך מברוך שאמר, ועין לעיל בסימן נב מש"כ בשם האחרונים דברוך שאמר וישתבח היא תקנה קדומה מאד, על כן לכאורה טוב יותר שיתחיל אחר כך מברוך שאמר" עכ"ל).

אמנם, יש לדון ולחלק בין דברי הבה"ל העוסקים בפורס על שמע, היינו, שמתחיל כעת ברכו וברכות ק"ש, שבזה ידלג [ובבה"ל כתב לשון "יכול לדלג"] כדי להתחיל ברכו וברכות ק"ש, לבין אדם הנמצא באמצע פסוד"ז ושומע ברכו, שמא בזה די שעונה ברכו במקום שאוחז. ויל"ע בסברת חילוק זה (ועי' שו"ת שלמת חיים, מהדו"ח סי' קיח).

ואמנם, ביסוד ושורש העבודה (שער יא פ"ב) כתב וז"ל: "שלא יאמר פסוקי דזמרה ונשמת במהירות כדי שיגיע לומר הפיוט של יוצר עם הצבור" עכ"ל. ומבואר שלא ימהר באמירת פסוקי דזמרה בשביל זה.

ובמשנ"ב (סי' נד ס"ק יד) כתב וז"ל: "אבל אם הוא עוסק עדין בפסוקי דזמרה, וכל שכן אם בא עתה להתפלל ורוצה להתפלל כסדר [ויש להעיר שמשמע קצת שהדבר תלוי ברצונו] ולא לדלג הפסוקי דזמרה ולפתח מברכת יוצר, ושמע קדיש וברכו - אין דינו בזה כאמצע הפרק, ולכו"ע יכול להניח טלית ותפלין ולברך עליהן" עכ"ל.

ומשמע קצת מדבריו שאין צריך להפסיק באמצע פסוד"ז ולומר ישתבח כדי להסמיך ברכו ליוצר [ולכאורה נראה שלא מדובר דווקא באופן שלא יספיק לומר ישתבח לפני שהחזן אומר ברכו] (וע"ע בגיליון 147).

דילוג פסוקי דזמרה מחמת טרחא דציבורא

כאשר הציבור ממתין לו להשלמת מניין [כגון שהוא העשירי], ואם יאמר את כל פסוקי דזמרה יעכב את הציבור - ידלג [על החלקים המותרים בדילוג] כדי שלא להטריח את הציבור.

מקור: כתב בחסד לאלפים (לפלא יועץ, סי' קכד) שתלמיד חכם שממתינים לו שיסיים תפילתו, יש לו לדלג במזמורים כדי שלא להטריח את הציבור. ונראה שסבר שטורח הציבור מתיר לדלג בפסוד"ז.

דילוג לנשים

אשה המתפללת בציבור, לא תדלג כדי להספיק תפילה בציבור (כיון שאינה מחויבת להתפלל בציבור, עי' אפיקי מגינים חידושים סוסק"א).

אך לצורך תפילה בזמנה, גם אשה תדלג (כיון שמחויבת בתפילה בזמנה)