ברכות קריאת שמע – גדרן ופרטיהן

ברכות קריאת שמע לאחר זמן קריאת שמע

מברכים ברכות קריאת שמע עד סוף שעה רביעית [סוף זמן תפילה], אף שכבר עבר זמן קריאת שמע.

מקור: כך מבואר במשנה (ברכות ט:) "עד שלוש שעות… הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה". ובברייתא (שם י:) "אבל מברך הוא שתיים לפניה ואחת לאחריה". ומבואר שאף שעבר זמן ק"ש, מברכים ברכות ק"ש [ולהלן יתבאר עד מתי מברכים].

טעם דין זה, שמברכים אף שעבר זמן ק"ש - תלוי בנדון האם ברכות ק"ש הן ברכות המצוות או לא (כדלהלן בהרחבה).

אם הן אינן ברכות המצוות, מובן מדוע מברכים אף שכבר אי אפשר לקיים את המצוה. אך אם הן ברכות המצוות, צ"ב כיצד אפשר לברך בשעה שכבר אי אפשר לקיים את המצוה.

האם ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוות

נחלקו הראשונים כיצד מוגדרות ברכות ק"ש, ובכמה נידונים התלויים בזה:

האם אפשר לומר ברכות ק"ש של ערבית לאחר פלג המנחה קודם צאת הכוכבים, אף שעדיין אי אפשר לקיים מצות ק"ש. וכן האם אפשר לברך ברכות ק"ש, לאחר שכבר קיים מצות ק"ש. וכן נדון דידן - ברכות ק"ש לאחר סוף זמן ק"ש [שכבר אינו מקיים את המצוה]. וכן האם עונים אמן על "הבוחר בעמו ישראל באהבה":

ברכות קריאת שמע של ערבית לפני זמן ק"ש

ברש"י (ברכות ב. ד"ה עד סוף) מבואר שאפשר לברך ברכות ק"ש של ערבית כבר לאחר פלג המנחה, אף שעדיין לא יכול לקיים מצות ק"ש. הרי"ד (בפסקיו, ברכות שם) והריא"ז (א: מדה"ר) חלקו וכתבו שכיון שאינו יכול לקיים עדיין מצות ק"ש, הרי ברכות אלו לבטלה [וכן נראה דעת התוס' והרא"ש שם].

ובביאור שיטת רש"י, כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' מז, סט, שיט, ובמיוחסות סי' קצב) שברכות ק"ש אינן ברכת המצוות [ולכן לא מברכים "לקרוא את שמע"], אלא הן ברכות שנתקנו בפני עצמן, ותיקנו לברכן לפני ק"ש ולאחריו [ויל"ע ממש"כ הרשב"א (ברכות יא.) שברכות יוצר אור ואהבה רבה אינן ברכות על ק"ש, ואילו אמת ויציב הוא ברכת ק"ש].

ונמצא שלדעת הרי"ד והריא"ז ברכות ק"ש הן ברכת המצוות, אך לדעת רש"י והרשב"א, הן אינן ברכת המצוות אלא ברכות בפ"ע.

ומדברי הרא"ה (ברכות ה., יג, יג:) נראה שברכות ק"ש הן ברכות המצוות וא"א לברכם כבר מפלג המנחה, כיון שאין מקיים מצות ק"ש [אמנם בדף יג: חזר בו שאפשר לברך ברכות ק"ש אף מפלג המנחה עיי"ש]. אמנם ברכות ק"ש של שחרית אפשר לברך גם לאחר זמן ק"ש (ראה טעמו להלן). ולשיטתו אם כבר קרא ק"ש, לא יברך ברכות ק"ש (וראה עוד להלן בנדון זה).

ברכות קריאת שמע לאחר שכבר קרא קריאת שמע [אף בתוך זמן ק"ש]

נחלקו הראשונים האם אפשר לברך ברכות ק"ש, לאחר שכבר קרא ק"ש:

[א] דעת הרשב"א (הנ"ל) שאפשר לברך.

[ב] דעת הרמב"ן (ריש ברכות) וספר הבתים (ק"ש שער א סי' יא), שאפשר לברך רק ברכת "יוצר אור"/"המעריב ערבים", אך ברכת "אהבה רבה"/"אהבת עולם" אינו יכול לברך לאחר שקרא, כיון שברכה זו היא ברכת המצוות.

[ג] לדעת הרא"ה (הנ"ל) שברכות ק"ש הן ברכות המצוות, לא יברך, כיון שכבר קיים מצות ק"ש [וכלשונו שם "דאע"ג דהא נפק רבי יד"ח ק"ש דאו', חוזר ואומרה בברכות, דהוי ק"ש וברכות דרבנן". ומבואר שאפשר לברך רק כשמקיים מצות ק"ש. ולהלן יתבאר שלדעתו גם לאחר סו"ז ק"ש, הקורא מקיים מצוה דרבנן עד סוף זמן תפילה], וכ"ה באריכות במשכנות יעקב (או"ח סי' פ).

ולהלכה נפסק (שו"ע סי' ס ס"ב, ועי' משנ"ב שם סק"ג, סי' נח ס"ק כה) כדעת הרשב"א, שאף אם קרא ק"ש לפני התפילה, יכול לברך ברכות ק"ש בתוך התפילה.

[וכתב שם השו"ע שטוב לחזור ולקרוא ק"ש. ומבואר בגר"א ובמשנ"ב (שם ס"ק ד) שהוא כדי שיעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, ובפמ"ג שם (א"א ס"ק א) מבואר שהטעם הוא משום שחוששים לשיטת רב האי גאון (דלהלן) שהברכות מעכבות את הק"ש, ובבה"ל (שם ד"ה ונראה לי) תמה על זה, אמנם במשנ"ב (סי' סו ס"ק נג) נראה לכאו' כהפמ"ג].

הרחבה בדעת הרא"ה:

יש לתמוה על דעת הרא"ה [שאין מברכים ברכות ק"ש לאחר שקרא כבר], מהמבואר (ברכות יא:) שמברכים ברכת "יוצר אור" לאחר שקרא ק"ש. ומצינו בזה כמה תירוצים:

[א] המשכנ"י (שם) יישב שאיירי שם שלא היה אפשר לברך "יוצר אור" לפני ק"ש, כיון שקראו לפני זמן הברכה, ולכך היה אפשר לברך ברכה זו לאחר ק"ש, וכשם שגר שמתגייר מברך על טבילתו לאחר הטבילה [כיון שלא יכל לברך לפניה].

[ב] הפרי יצחק (ח"א סי' א) יישב שהמבואר שם שאפשר לברך יוצר אור לאחר ק"ש, הוא רק לפי הצד בסוגיא שברכות ק"ש מעכבות זו את זו, ומטעם זה הן מעכבות גם את ק"ש. אך להלכה שאין הברכות מעכבות את ק"ש, אי אפשר לברך לאחר ק"ש.

ברכות קריאת שמע לאחר סוף זמן ק"ש

נתבאר לעיל מהגמ' (ברכות י:) שמברכים ברכות ק"ש אף לאחר זמן ק"ש.

והנה, לדעת הרשב"א הנ"ל שברכות ק"ש אינן כברכת המצוות, מובן מדוע מברכים אף בזמן שכבר א"א לקיים מצות ק"ש. אך לדעות הנ"ל שברכות ק"ש הן ברכות המצוות, צ"ב מדוע מברכים אף לאחר סו"ז ק"ש.

ונראה עפ"י המבואר ברא"ה, שסוף זמן ק"ש הוא רק לעניין חיוב ק"ש מהתורה [ונחלקו הראשונים האם החיוב מהתורה הוא רק פס' ראשון, או כל פרשה ראשונה, או אף פרשה שניה], אך מדרבנן חייב לקרוא ג' פרשיות עד סו"ז תפילה [וכלשון הרא"ה ברכות יג: "אפ"ה קרינן בתר הכי שמע דרבנן בברכות דרבנן" עכ"ל, הובא לשונו בב"י סי' מו].

לפי"ז מובן כיצד מברכים ברכות ק"ש [אף לרא"ה שהן ברכות המצוות] לאחר סו"ז ק"ש [עד סו"ז תפילה], שכיון שמדרבנן עדיין יש חובה לקרוא ק"ש, שפיר אפשר לברך.

[והנה כתב השו"ע (סי' נח ס"ו) "אם עברה השעה השלישית ולא קראה, קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית". ובלבוש שם כתב "יכול לקרותה". ובמעדני יו"ט ובא"ר (שם) תמהו על דבריו מה שייך לקרותה, הרי כבר עבר זמנה. ולפי הרא"ה הנ"ל, שיש חיוב ק"ש מדרבנן בשעה רביעית, מובן מדוע כתב השו"ע שצריך לקרוא. אמנם המשנ"ב (שם ס"ק כז) כתב [גם בדעת הלבוש] שהטעם לקרוא ק"ש לאחר סו"ז ק"ש, אינו מפני קיום מצות ק"ש, אלא שטוב לקרוא כדי לקבל עול מלכות שמיים].

עניית אמן על "הבוחר בעמו ישראל באהבה"

דעת הרמב"ן (מובא בב"י סי' נט ס"ד, ובריש סי' נא) שאין לענות אמן לאחר ברכת "הבוחר בעמו ישראל באהבה", כדי שלא להפסיק בין הברכה למצות ק"ש, ומבואר שהוא ברכת המצוות [ולשיטתו, שא"א לברך לאחר שקרא ק"ש]. אמנם דעת הרא"ש (שו"ת, כלל ד סי' יט) שאפשר לענות אמן, וביאר הב"י (שם) בטעמו, מפני שברכות ק"ש אינן ברכות המצוות [וצ"ע מדברי הרא"ש הנ"ל בעניין ברכות ק"ש של ערבית].

ולמעשה, נחלקו בזה השו"ע והרמ"א - לדעת השו"ע (סי' נט ס"ד) אין לענות אמן, ולדעת הרמ"א (סי' ס ס"ג) המנהג לענות אמן. וכתב המשנ"ב (סי' נט כה, סי' ס ס"ק טז) שיסיים בשווה עם הש"ץ, וכך לא יצטרך לענות אמן.

ביאור דעת השו"ע בנדונים אלו

ולכאורה נמצא שיש סתירה בדעת השו"ע: מחד גיסא כתב שאין לענות אמן, ומבואר שסובר שהיא ברכת המצוות (וכפי שביאר המשנ"ב סי' נט ס"ק כד), ומאידך כתב (סי' ס ס"ב, הובא לעיל) שמברך ברכות ק"ש לאחר שכבר קרא ק"ש, ומבואר שסובר שאינן ברכות המצוות. וכן נראה ממש"כ (סי' נח ס"ו, הובא לעיל) שאפשר לברך ברכות ק"ש בשעה רביעית, ומבואר שסובר שאינן ברכות המצוות (לפי הבנת ביאור הגר"א שם).

וביישוב שיטת השו"ע, יש לבאר שטעם הדבר שאין לענות אמן על "הבוחר בעמו ישראל באהבה", אינו משום הפסק בין הברכה למצוה, אלא משום שמאחר והוא מתפלל בשווה עם הש"ץ, אם יענה אמן, הרי זה כעונה אחר ברכת עצמו [עי' בב"י שהביא את ב' הטעמים הנ"ל], ולפי"ז נמצא שכלל אין סתירה.

ועוד יש לבאר, שאף אם טעמו של השו"ע הוא משום הפסק בין הברכה למצוה [וכפי שביאר המשנ"ב בדעתו], צ"ל שעיקר דעתו שברכות ק"ש אינן ברכת המצוות, אך לכתחילה חשש לדעות שהן ברכת המצוות, ולכן כתב שלא יענה אמן.

האם ברכות קריאת שמע מעכבות את הקריאת שמע

דעת רב האי גאון (הובא בטור סי' ס) שברכות ק"ש מעכבות את ק"ש, ואם קרא ק"ש ללא הברכות, צריך לחזור ולקרוא מדרבנן ק"ש עם ברכות. הרא"ש ורשב"א (ברכות יג) כתבו בשיטתו שהברכות מעכבות רק בקריאה בציבור [כשמוציא את הציבור יד"ח], אך ביחיד אינן מעכבות.

ובביאור דעת רב האי גאון נראה שסובר שברכות ק"ש הן ברכות המצוות, ואף שבעלמא אין הברכה מעכבת את המצווה, כאן תקנו חכמים שהברכות יעכבו (ועי' דבר אברהם ח"א סי' טז). ומה שכתב שמברכים ברכות ק"ש לאחר סו"ז ק"ש [עד סו"ז תפילה], הוא מפני שסובר כהרא"ה (דלעיל) שיש קיום מצות ק"ש מדרבנן בשעה רביעית [ואמנם אין זה מוכרח, ויתכן שסובר שאינן ברכות המצוות].

ולהלכה פסק השו"ע (סי' ס ס"ב) שהקורא ק"ש ללא הברכות, יצא יד"ח.

ברכות קריאת שמע לאחר זמן תפילה

אפשר לברך ברכות קריאת שמע עד סוף זמן תפילה. אך לאחר זמן תפילה, אין לברך ברכות ק"ש. אך אם לא בירך מחמת אונס, יברך עד חצות. ולבני ספרד, ראה במקור.

[אנוס הוא אדם שתכנן לקום מוקדם, וכיוון שעון מעורר או שמינה שומר שיעיר אותו, ולא קם].

מקורות והרחבה:

נתבאר לעיל (מדברי הגמ' ברכות י:) שמברכים ברכות קריאת שמע, אף לאחר שעבר זמן ק"ש. אולם לא נתבאר להדיא עד מתי אפשר לברכן. ומצינו מחלוקת ראשונים בזה:

[א] י"א שמברכים עד סוף זמן תפילה (רב האי גאון שהובא ברא"ש סו"ס י, ר"ח רשב"א וריטב"א בברכות שם, או"ז ח"א סי' טז, טור סי' נח ס"ו, ובבה"ל שם ד"ה קוראה כתב שכן פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן). וטעמם כי ברכות ק"ש הן חלק מהתפילה, ולכן זמנן עד סוף זמן תפילה בזמנה.

[ב] י"א שמברכים עד חצות (ריטב"א שם בשם רבינו יצחק. ובתוס' שהובא ברשב"א שם, הסתפקו האם זמנן כל היום או עד חצות). וטעמם כנ"ל, מפני שברכות ק"ש הן חלק מהתפילה, אך לדעתם אפשר לברכן כל זמן שאפשר להתפלל שחרית [אפילו שלא בזמנה, כלומר עד חצות].

[ג] י"א שמברכים כל היום (רמב"ם הל' ק"ש פ"א הי"ג, ראבי"ה ח"א סי' כה, חינוך מצוה תכ, תורי"ד ברכות שם. והרבנו מנוח (מובא בכס"מ שם) כתב שכן הוא דעת כל המפרשים). ובטעמם ביאר הכס"מ (שם) שהוא מפני שזמן ק"ש מדאורייתא כל היום, והתקנה לקרוא ק"ש עד ג' שעות, הייתה רק על הקריאה בעצמה, ולא על הברכות. אולם המג"א (סי' נח ס"ק ז) והט"ז (שם ס"ק ד) הקשו על דבריו, דזמן ג' שעות הוא מן התורה.

ולהלכה פסקו הטוש"ע (סי' נח ס"ו) כדעה הראשונה, שזמן ברכות ק"ש הוא עד סוף זמן תפילה. ובמשנ"ב (ס"ק כד, בשם הט"ז ס"ק ד) מבואר שהוא אף בפשיעה.

משנ"ת שלאחר סוף זמן תפילה אין מברכים ברכות ק"ש: אף שדעת הרבה מהראשונים (שהובאו לעיל) שאפשר לברכן כל היום, ולכל הפחות עד חצות [ומחמת כן פסקו הפר"ח ועוד אחרונים שיכול לברך ברכות ק"ש עד חצות], להלכה נפסק שאין לברך אחר שעבר זמן תפילה [ובטור (שם) הוסיף שהמברך לאחר סוף זמן תפילה, ברכתו לבטלה, והובא במשנ"ב (ס"ק כו). אמנם, בשו"ע לא הביא לשון זו, ויל"ע].

משנ"ת שבאונס אפשר לברך עד חצות: מבואר בבה"ל (ד"ה קוראה), עפ"י המשכנות יעקב (סי' פ) שנקט להלכה כדעת הראשונים הנ"ל שמברכים עד חצות. והוסיף הבה"ל שגם במהרי"ל מבואר שנהגו להקל למי שלא בירך ברכת ק"ש באונס, יכול לברך עד חצות. 

קרא ק"ש בתוך הזמן ללא הברכות: כתבו הא"א (תניינא, לגאון מבוטשאטש, הובא בדעת תורה סי' נח ס"ו) והזית רענן (או"ח הלכה א אות ז), שאם קרא ק"ש בתוך הזמן, אף אם קרא רק פסוק "שמע ישראל" - יכול לברך את כל הברכות אף לאחר סוף זמן תפילה. אך למעשה, אף אם קרא ק"ש בתוך הזמן, אין לברך ברכות ק"ש אחר שעה רביעית, אלא אם נאנס, וכדלעיל.

לבני ספרד

יש שכתבו שלאחר זמן תפילה לא מברך בכל אופן (בא"ח בספרו עוד יוסף חי פרשת וארא סע' יז, כה"ח סי' נח ס"ק כה). יש שכתבו שאין לברך, אולם אין למחות ביד המברכים, כי יש להם על מה שיסמוכו (שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות ע, ועי' בכה"ח שם מש"כ בזה), ויש שכתבו שבנאנס מברך עד חצות (בא"ח בשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יב, ועי' בכה"ח שם מש"כ בזה).